תמימי, רק רציתי להגיד לך ש...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אל תשפטי את עצמך. אמרת יפה, שמעבר למחלה, יש גם אדם. ומזלם של מטופליך שיש להם אותך. קראתי אתמול את הכתבה שדיברת עליה. לאחרונה גם גיליתי שהרופאה שמטפלת בי בעצמה סובלת מאיזושהי טראומה, בעקבות טיפול בנפגעי טרור בבתי חולים. בהתחלה "הלב שלי ירד לתחתונים"... נבהלתי. איך היא יכולה להציל אותי מהדיכאון, כשהיא בעצמה סובלת מזה. אח"כ חשבתי עוד קצת ו...הבנתי שאני בידיים הכי טובות שאפשר. למה? כי מטפלת בי רופאה, שמבינה וחווה את מה שעובר עליי. חס וחלילה, אני לא מאחלת לאף אחד להיות חולה. אבל התרופות שאני מקבלת, עצם העובדה שחליתי, ויותר מכך, שזה לא עבר אחרי שבוע, וכנראה ישאר לעוד הרבה זמן, מפחידות אותי. הרבה פעמים רציתי להטיח בה, ובכלל, שאין לרופאים שמץ של מושג מה התרופות עושות לנו. שהתרופות האלו מפחידות לפעמים יותר מהמחלה עצמה. אבל הנה, דווקא יש לה מושג. ובינינו, בלי התרופות ובלי טיפול המצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. מאחלת לך ולכולנו הרבה בריאות ורק טוב. שתזכי להיות מאושרת.
למבולבלת היקרה תודה לך על דבריך החמים, ועל הכוחות שלך שאיפשרו לך להמשיך לבטוח ברופאה שלך, למרות ואולי בזכות זה שגם היא עברה משבר נפשי. כולנו בסופו של דבר בני אדם, גם ברופא יש חולה, וגם בחולה יש מרפא. דבריך הם הרפואה שלי... מקווה שיהיה לך מרגוע ורק טוב. חג שמח, תמי.
