אדרנלין ? פרנויה ?

כפי ששיתפתי את אור חזרתי לעבודה. למזלי אני מרכז תחום מידע מסוים בו אחרים אינם שולטים. היות וממילא לא היה לי מה להפסיד הדגשתי שבמידה ולא יקבלו והתחשבו במגבלותי התפקודיות, אני מתפטר ולוקח את המידע והנסיון איתי למקום אחר. פתאום הפכתי מחרד ונשלט לשולט במצב. סופו של דבר שבשלב זה קיבלו את התנאים שלי. הרגשתי שאני מתמלא חיוניות ואנרגיה ובמקביל התחלתי לתקוף חזיתית לא תמיד בפרופורציה ובאופן ענייני. אבל דווקא הבוטות שירתה אותי. חבל ..שכל דאלים גבר. למרות זאת, כעת אני שטוף התקף חרדה בלתי מוסבר , דווקא מספר שעות לאחר שנצחתי את הצד השני. אדרלין ? פרנויה שיחפשו אותי בסיבוב. לא ברור לי מה עובר עלי. אם להיות אוביקטיבי אני חושב שבמידה מסוימת פועל מתוך חרדות ופרנויה שאני לא מבין את מקורה. ה"מסכן" שמולו נאבקתי חטף מכל הכיוונים גם לא ענייניים. יצא מהחדר שלי חיוור ,אפילו ריחמתי עליו. בדיעבד ,משהו עובר עלי שאני מתקשה להבין. אני חלילה לא אלים פיזית או מילולית בוודאי שלא כלפי משפחתי. אבל חש שמתקרב לגבול אובדן שליטה. לפני מספר ימים הופיע בבית טכנאי שבא לתקן את המדיח . מול שטיקים הרגילים של אנשי השרות הגבתי בזעם. אשתי סיפרה לי שהוא אמר לה שחשש ש" אכניס לו מכות " ???? קשה לי להבין את ההגיון שבמעבר בין דכאון אולי ורעיונות אובדניים להתפרצות זעם ופרנויה. מה קורהה לי ?

אני חושבת שאתה עובר מצב מאד נורמלי , לכל אדם ישנו נקודת (או תקופת) משבר בחיים , אצלך הפציעה הביאה אותך אל הסף , זה פשוט שימש כטריגר מסויים , כמו שאצלי החרדות התפרצו עקב מחלה של ביתי הקטנה שלא יכולתי לעמוד במתח הנורא , צריך להבין שאף אחד לא מושלם , אבל אולי אנו רגישים יותר וסוחבים מטען גנטי שונה. בקיצור , לדעתי טיפול פסיכולוגי יעיל יכול לעזור לך, ותראה שהדברים מאד השתפרו, צריך רק המון סבלנות ולנסות להיות אופטימים (קשה לראות את האור במצבים קשים , אני יודעת) זה גם כיף לגלוש בפורום ולראות שאנחנו שייכים למועדון די גדול, למרות שהייתי מוותרת עליו. מחר תזרח השמש אל תפחד יונית

לדניאל שלום, חבל שאתה לא בטיפול פסיכולוגי, ואסביר את עצמי. תחילה באופן תיאורטי ואחר כך יותר אישי. בכל אובדן יש מספר שלבים, תחילה שוק והכחשה (תזכר בעצמך ואמרת שאשתך עדיין במצב זה), ואחר כך כעס וקושי להבין את המצב. הכעס והאגרסיה הם הדברים העוברים עליך כעת, לכן יש כעס על הסביבה או אגרסיה כלפי עצמך שמשמעותה כמובן מחשבות לפגוע בעצמך. מדובר על אותם הכוחות אשר מופנים החוצה או פנימה. חשוב שתזכור שגם הכעס הזה עובר ואחר כך תרגיש הקלה. באופן אישי, התהליכים הללו מוכרים, ידועים ונורמליים, הם דורשים עיבוד ושיחות על הדברים, גם ברמה האישית וגם ברמה המשפחתית. אין מדובר בפרנויה וכדומה אלא בכעסים על הנכות והמגבלות שהיא מטילה עליך. בכל דבר יש גם משהו טוב, פתאום למדת את הכוח שלך, עד כמה אתה חשוב בעבודה, ועל כך שלעתים אתה יכול לפעול בצורה יותר כוחנית כדי להשיג את המטרות. איני ממליץ על דרך זו כדרך יחידה אבל לעתים צריך להשתמש בה.... מכל דבר לומדים. צריך הרבה הרבה סבלנות, אתה עובר תהליכים נורמליים ורגילים, יתכן שאתה לומד להכיר צדדים חדשים אצל דניאל, אבל אל תבהל, המצב ישתנה ואתה תתאזן, רק תן לנפש לעשות את העבודה. הדבר דומה לפצע, לוקח זמן עד שהפצע מבריא, תחילה הדם נקרש, הכאב רב, המגבלה בתזוזה משמעותית. אחר כך העור נסגר וגם אם יש צלקת היא פחות מפריעה מהפצע הפתוח. הנכות הגופנית היא גם פצע בנפש, הגוף שמתקף בנפש והנפש גם נפצעת עם הגוף. כל התהליכים שתיארתי היא ריפוי הפצע הנפשי שלעתים דרוש לו יותר זמן מאשר לפצע הגופני, רק צריך סבלנות. נשמור על קשר, דר' גיורא הידש