מודאגת, בוכייה, כואבת ו...שואלת

מסתבר שאני זקוקה לכם שוב, חברים. ילדי שלי, לאחר 5 שנות סבל חרדות, פראנויות והדרדרות של התקף פסיכוטי ואיבוד מציאות - ומסרב ללכת לטיפול, מאושפז בכפייה בהוראת הפסיכיאטר המחוזי. בימים אלה הוא במחלקה 9 במזרע. ואני ? ...מצד אחד יש בתוכי תקווה שלאחר תקופה ארוכה של חוסר איזון ואי היגיון, שהפעם ימצאו את הגורם ( סמים? מחלת נפש? ) ויטופל בעקביות ומצד שני הלב מכווץ לי ואני משותקת מיכולות ותפקוד, מסתגרת ובוכה ומלאת פחד ודאגה. כפי שסיפרתי פעם, היה לי ילד של חשיבה עמוקה, חוש הומור, רגיש לסביבה ואלי, אך מזה 5 שנים רואה בי מפלצת, ממדר אותי ופוגע בי בכל דרך אפשרית. האם יש סיכוי להחלמה אחרי 5 שנים רצופות של אי איזון ודחייה של כל הסביבה ? מי מכם שטופל בזיפרקסה - אנא שתפו אותי בהשפעה, בתופעות הלוואי, ואם זה עזר. מצד אחד, אני משננת לעצמי כי יותר גרוע ממצבו - לא יכול להיות והאישפוז נותן לי תקווה להטבה. ומצד שני אני שומעת כאן הפללות וחוויות נוראיות מאישפוזים במחלקה פסיכיאטרית. התגובות שלכם כל כך החכימו אותי בפעם שעברה, ד"ר הירש, תמימי, מיכאל, דור וכל מי שיודע טיפונת, חווה, חשובה לי כל דעה שלכם. אני עצמי מרגישה סימני דכאון ושיתוק. יודעת שתגיבו , עצם זה שאני כותבת לכם פה - כבר יש לי קצת יותר אוויר... יום טוב וחיבוק ! נורית.

הי נורית, אני נוטל זיפרקסה, למרות שאני מאובחן כמאני דיפרסיווי, התופעות לוואי שאני מרגיש הן בעיקר עייפות, אני ישן המון, אבל היו לי תקופות שנטלתי זיפרקסה ולא הייתי עייף במיוחד. אולי זה בכלל הדיכאון. התופעה של עליה בתיאבון והשמנה מאוד מוכרת, אני לא נתקלתי בה לגבי עצמי, לא השמנתי במיוחד, ואני אוכל מעט ולא רעב במיוחד. לגבי עד כמה זה עוזר? לי זה עוזר לא להיות במאניה ללא ספק, אני לא יודע בדיוק כמה זה עוזר לסכיזופרניה, בכל מקרה, התרופה מיועדת במקור לטיפול בסכיזופרניה. לגבי האישפוז- מה אני אגיד לך? זה נראה מאוד גרוע מבחוץ, וזה גם יכול להיות מאוד גרוע. מצד שני, במצבים קשים אישפוז יכול להיות מאוד טוב. הוא קצת כמו חופשה כפויה. לא צריך לדאוג לכלום, לא חייבים לעבוד ,לקנות אוכל, לנקות את הבית, לעשות כביסה. להכל דואגים לך...יש ריפוי בעיסוק ו/או עבודה שיקומית לפעמים שזה נחמד, אבל בעיקר לפחות במקומות שאני הייתי מאושפז, לא עושים כלום רוב היום. יש אנשים שחיים במקומות האלה כמעט כל חייהם, שזה ממש מזעזע ועצוב, אבל רוב האנשים נמצאים שם פרק זמן מסוים וחוזרים לחיים פחות או יותר רגילים. אני מקווה מאוד, ורוב הסיכויים שזה המצב של בנך. האמת שאני לא יודע באמת מה לומר לך, אני מקווה שתרגישי בעצמך יותר טוב, ושהאישפוז יעזור לבנך כמה שיותר, ושהוא יצא משם לדרך חדשה, שבה הוא לוקח תרופות ומתפקד בכוחות עצמו. בברכה מיכאל

מיכאל , תודה גדולה וחיבוק ! היום דיברתי בטלפון עם בני אחרי שבוע אישפוז. אני מקווה שאני לא מדמיינת אבל הוא נשמע הרבה הרבה יותר טוב . משהו בקול שלו שידר יציבות יותר מתמיד. כששאלתי מה שלומו אמר :"בסדר, ישנתי המון". (מיכאל, זה תואם את מה שכתבת...) ובאשר לאישפוז, תודה על ה"תמונה" שנתת לי, אני מקווה שזה כמו שאתה אומר מיכאל שזה זמני ואחרי האישפוז תבוא ההחלמה המיוחלת. אני מתפללת ומתפללת. אני עוקבת אחר הכיתובים שלך פה, על ימים קשים ובאסות למיניהן ואני מקווה שאתה מבין כמה כוח אתה נותן לאחרים כמו לי למשל . זה אמור לרומם אותך מאוד, זה אמור למלא אותך סיפוק וגאווה על זה שתגובה לשאלות ומילים שלך יכולות לתרום לא פחות מאנשי מקצוע ורופאים. וברשותך, גם אתה נשמע היום הרבה יותר טוב מתמול שלשום... מחזיקה לכולנו אצבעות, נורית.