המלחמה ממשיכה...

הי כולם, היום דווקא היה קרב קל, לא היו פצועים. היו לי הרבה הסחות דעת, שמנעו ממני לשקוע. אולי המפלצת לא מתפרצת בכלל, ואין בכלל קרב ולא מלחמה. נכנס לי היום כסף לחשבון מביטוח לאומי. מתברר שהם מוכנים לשלם לי קצבה חלקית למרות שאני עובד במשרה מלאה. (הם יודעים שאני עובד וגם כמה אני מרוויח) עכשיו אני יכול לממן בקלות את הפסיכולוגית גם מבלי להיעזר באבי, שזה נחמד. זו בלאו הכי קיצבה זמנית, וכבר עוד חצי שנה אני אצטרך לעבור את כל התהליך המעצבן מחדש. נראה עוד כמה פעמים אני אתאשפז עד אז. נקווה שאפילו לא פעם אחת. ושישללו ממני את הקיצבה המעצבנת הזו, שאני כלל לא שש לקבל. אבל מצד שני, זה נחמד לקבל כסף שיתמוך בי בקשיים הנפשיים שלי. לקח להם שלושה חודשים להחליט לתת לי את הכסף, אז לפתע יש לי 3000 שקל, שסתם צצו להם מ"השמיים". כמובן שאני צריך לבזבז את הכסף, שלפחות עוד אנשים יהנו ממנו, ושגם אני אהנה. מה הייתם עושים עם סכום כזה שסתם לפתע פתאום צנח עליכם....האמת היא שאני לא יכול לחשוב על שום דבר שחסר לי כרגע מבחינה חומרית...מה אני כבר יכול לקנות, שיעשה לי טוב על הנשמה בסכום כזה? יש לכן רעיון? נו, עברתי מלשאול שאלות על דיכאון ללשאול שאלות על איך לבזבז כסף. אולי באמת מצבי משתפר...ובכל זאת, חשבתי לראות היום רופא שיכתוב לי מרשם לתרופות אנטי דיכאוניות. הגעתי בארבע אחרי העבודה ואמרו לי שאין רופא. אני אנסה מחר לדבר עם הרופא האישי שלי. נראה אם הוא בכלל יהיה. טוב, זה הכל להערב... ביי מיכאל

מיכאל היקר אולי לצאת לאיזה סופשבוע מפנק באיים הקאריביים? עם חתיכות (או חתיכים) בבגד ים צמוד שישקו אותך במשקה האלים ויאכילו אותך ענבים ופירות טרופיים? או יכול להיות גם משהו יותר קרוב, איזה טיול ג'יפים בגליל, עם ארוחת בוקר מפוצצת באיזה צימר במושב בצפון הארץ, עם כל הפשטידות והסלטים הכי גליליים שיש? בוא נרקום איזו פנטזיה של פיצוי. אתה אוהב פיצה? הנה ביטוח לאומי נותן לך פיצה. שתפצה אותך על מחלה לא קלה בכלל שאיתה אתה מתמודד בגבורה רבה. אז שיהיו לך קצת צ'ופרים. קצת רווח משני. מגיע לך, לא? אחרי הכל אתה גר לבד, לא דרך אנוש. אתה עובד לבד, לא דרך תעסוקה משקמת. אתה בטיפול פרטי. אתה חוסך למדינה כסף כי אתה כזה עצמאי ומתפקד. ובנוסף, אתה לא מתקמצן, ומשתף חולים נוספים במה שעובר עליך, כך שאתה גם עוזר לזולת. ממש חולה לדוגמא, לתפארת מדינת ישראל (איפה הלפיד שלנו, אולי תדליק אותו ביום העצמאות הבא?). וברצינות- תהנה מהכסף. תשתדל להימנע מאישפוז. עדיף לישון אצל חברים אם ממש קשה לך לבד. עדיף להתמקד בהסחות של החיים במקום לשקוע. כי אתה יודע, מיקי, גם לאנשים "נורמלים" (יש חיה כזאת, איפה היא?) יש את נקודות השבירה והשקיעה שלהם. אבל כמו שעלית על זה יפה בעצמך, אין להם את המפלט של בית משוגעים. אז הם חוזרים לחיים. שוקעים וצפים וממשיכים. וכך גם אתה עושה, זה זמן מה (כמה זמן מאז האישפוז האחרון?) ובגבורה בלתי מבוטלת. אז מדינת ישראל החליטה לתת לך קצבת נכות. אם אתה ממש מרגיש שאין לך מה לעשות איתה, תמיד תוכל לתרום כסף לנזקקים. ככה גם תהיה פילנטרופ. אבל אולי הפנטזיה על הקאריביים עדיפה? ביי ורק טוב, עושר ואושר. תמי.

מגיע לך וכף לך!! אולי תבוא לבקר אותי , אני גרה בארץ קסומה , עם מפלים ונהרות ,יערות ועתיקות ,ואינדיאים משרידי המאיה. עוד מעט אני חוזרת לארץ אז תמהר נצחת היום אז תאגור כח למלחמה של מחר, אני בטוחה שתנצח גם בה.

מיכאל כמה נעים לקרוא אותך (גם כשאתה כותב על דברים קשים), תמיד מוצאת קצת את עצמי בתוך המילים שלך. אני מאחלת לך שתמיד יהיו לך "בעיות" הרות גורל כמו איך לבזבז סכום כסף שצנח עליך במפתיע... :-) מצטרפת לדיעותיהן של שתי הנשים היקרות שענו לך לפניי, חופשה באיזה אזור קסום נשמעת לי כמו בריחה קטנה ורצויה ביותר מהמציאות, ולו היה מדובר בי - ללא ספק הייתי מוסיפה כמה דיסקים של מוסיקה אהובה לעניין (אהבת חיי), או כמה ספרים שכבר מזמן רציתי אבל לא היה לי כסף עבורם... תחשוב מה אתה אוהב, מה יעלה חיוך על שפתיך, מה יגרום ללב שלך להתרחב משמחה - אפילו רק לכמה רגעים, וזו התשובה לשאלתך כיצד לבזבז את הכסף. אגב, במקרה כזה זה לא נקרא "בזבוז" אלא "השקעה" ! רק טוב אבישג