לכולם !!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לשגב, נירה, מירב, יפעת, מור, "אור, ד"ר הידש: עטפתם אותי באהבה. אם האהבה מרפא אזי היא עשתה לי משהו. איפה פוגשים אנשים נפלאים כמוכם ? בחודשים האחרונים ,בזמן שהייתי הממושכת בבית היתי מרוכז מעולם הדימוים המשתקף מהעתון והטלוויזיה: עבריינים, פוליטיקאים ודמויות סינטטיות ושטחיות של מחני תכניות יומיות. ה"אינטראקציה" הזו רק הגבירה את יאושי. כנראה שכחתי מקיומם של אנשים אמיתיים . התנתקתי מהחיוב מהתום. אדפיס את התגובות שלכם ואעין בהן בעתות מצוקה. חברי עזרתם לי עד מאוד. מחוץ לבית אני שומר על פאסדה של ב"סדר" ב"שליטה". ככה חונכתי.בבית אני מתקשה להתבטא. אשתי בהכחשה, נעולה בבועה שלה שמגנה עליה מפני הכאב והחרדה ואני לא מאשים אותה. בני המתבגר גם בעולם שלו מתמודד עם כאבי הגדילה וההתבגרות. אבל ביתי בת ה10 דרוכה ,בודקת אותי ורגישה למצבי.פתאום היום היא מתנפלת עלי מחבקת אותי ואומרת לי " אבא אני אוהבת אותך !! למה אין לך מצב רוח ?? מלאתם אותי באנרגיה ,גרמתם לי לחשוב. פתאום ראיתי אותם בהלוויה שלי. אשתי אלמנה , ילדי יתומים. נחרדתי.לא, זה לא יקרה. אאזור כוחות ואתמודד. מחר אתחיל מסע ומלחמת השרדות . תחילה אלחם אל מקום עבודתי , אין לי כוחות ויכולת להשתלב מקום חלופי. נראה ...אולי לא הכל אבוד. כמו כן, אפנה לטיפול כלשהו ,למרות הקשיים הכלכליים. תודה לא אשכח אותכם
קראתי את ההודעה שלך והתגובות של כולם הזכיר לי את אהבתי הראשונה... אני הייתי בת 18 והוא בחור נכה בן 24 שכל חייו נהרסו בשניה אחת בכביש מהיר כשהיה בן 17 וחצי.. נהגים צעירים. לקח לו חודש להבין שעתידו נהרס.. ואצלו זה כולל גם עתיד משפחה. הורי הבחורות שהוא נפגש איתן לא בדיוק מפרגנים לבחור נכה. מה גם שמי יודע אם אי פעם יוכל להקים משפחה. אבל הוא לקח את עצמו בידיים... קנה דירה ורכב... התפרנס מעבודה שלא דורשת מאמץ פיזי אדיר. והסתדר. יש לך אישה, שנכון זה כואב וזה יכאב אבל היא תלמד לקבל את המצב כמו שהוא. אם תראה שאתה מתחזק בטוח תתחזק גם היא. והילד שמתבגר צריך יותר ויותר את הדוגמא שלך - שאפשר להצליח למרות הכל והילדה שלך - איך ילדים יודעים להיות יותר רגישים מרגישים.. מרגישה בחיישנים הקטנים של הלב שעל אבא שלה עובר משהו אומרים שאלוהים לא נותן אגוזים למי שאין לו שיניים מה אתה חושב?
לדניאל שלום, שמחתי לקרוא את מכתבך ולשמוע שהרגשתך השתפרה ואני מאחל לך הרבה כוחות ושמחה. שמחתי לראות את תגובות חברי הפורום שבאמת דיברו מהלב ומהראש עם שילוב נהדר של איכפתיות ודאגה. גם בפורום עבר עלינו שבוע קשה (להבדיל ממצבך) וכאשר צריך לגייס כוחות אפשר להתעלות. אתה צודק בראייתך את הדברים, אתה עובר דברים קשים, אשתך והילדים כל אחד בנפרד ולפי אופייו וגילו עוברים דברים דומים. יחד עם זאת אתם גם עוברים זאת כמשפחה, יש את היחידים ויש את המשותף לכולם. דברים שבניתם במשך השנים והשקעתם במשך השנים יתנו פירות בזמנים קשים של מתח ואי ודאות. בכל זאת כדי להקל עליכם אני ממליץ להגיע לשיחות, אפשר גם במסגרת קופות החולים, לפי אזור מגוריך אוכל לכוון אותך למרפאה האזורית. אומנם לעתים התורים ארוכים אבל בדרך כלל יש שם אנשי מקצוע טובים. נראה אולי אפשר להקדים את התור. תנסה לעבור כל יום עם קשייו והתמודדויותיו ואחר כך כל שבוע, לאכול את החיים במנות קטנות ובהתמודדויות קטנות, פשוט זה יותר קל. חיבוק קטן של הבת נותן כוח לשבוע שלם. הנך מוזמן להמשיך לעדכן ולהצטרף. שבוע טוב, דר' גיורא הידש
בנות...אין כמו בנות רגישות עוזרות ...נשמות טובות..לאבא עזוב אותך מחברים ..חדשות טלוויזיה.... תתיתרכז רק במישפחתך...ואל תראה שום איש ממטר כולם זבלים...אינטרסנטים!! גש לטיפול נפשי תרופתי...טפל בעצמך..ודאג ליהיות עסוק ואתה טיק טק תרגיש טוב!! אתה חזק אחי!!
