לכל משתתפי הפורום

לפי דעתי אם היום היה נמשך 24 שעות ולא היינו חווים לילה אז הרבה אנשים לא היו סובלים מדיכאון נכון?? אני סובלת מדיכאון בלילה וביום אני בנדם אחר, יותר שמח ויותר אופטימי אם כמעט בלי מחשבות טורדניות, ואיך שמגיע הלילה הכל משתנה בשניה, נהפכת בדרך כלל כל ערב ברמות שונות לדיכאונית, חוסר רצון לכלום ורק הטלביזיה והחבר מצילות

כשאני מפסיקה ליטול כדורים או בהחלפת תרופות, אני מרגישה כל כך רע, עם מחשבות אובדניות ורצון להזיק לעצמי במהלך היום, שאני לוקחת כדורי שינה ברגע שאני מתעוררת ומתחילה לבכות. כשההשפעה שלהם פגה ואני מתעוררת בצהריים אני שוב לוקחת כדורי שינה (קלונקס או 2 ואבן, אבל גם 4 כבר לא עוזר) כדי לישון עד הערב. ואז אם יש לי משמרת אני משתדלת ללכת ואם לא, משתדלת להאריך קצת שעות עירנות עד שאני מתחילה לבכות ולהתפתל והמצב בלתי נסבל, ואז אני שוב לוקחת כדורי שינה עד הבוקר, ומקללת את העובדה שהתעוררתי. אז לא נראה לי שזה נכון לגבי כולם.