איך לצאת מהבושה?

שלום רב. הזמנתי את גיסי להרצות באירוע שלי כי זה היה חלום חייו, ורציתי לרצות אותו נתתי לו במה. שכחתי לקחת בחשבון שהוא לעיתים לקוי בדיבור. בתחילת ההרצאה הוא גימגם ועשה פרצופים שניות ארוכות, וזה גרם למבוכה בקהל, לגיחוכים וחלק צחקו, ואני רציתי לקבור את עצמי באדמה מרוב בושה. נכון, הוא לא אשם, ואני לא מקנאה בו, ומתארת לעצמי איך הוא הרגיש. עתה, איך אני יוצאת מהבושה, ואיך אני צריכה להגיב כשאפגוש את האנשים האלה שנית, לי תמיד היה חשוב להרשים את האנשים, ותמיד היה חשוב לי מאז ומתמיד מה יגידו אנשים? אני טיפוס מאד פגיע. איך אני ממשיכה הלאה? אגב, אם האנשים לא היו צוחקים לא הייתי נפגעת מהגמגום שלו. - ענת.

לדעתי את צריכה להתבייש בזה שאת מרגישה בושה

לענת האנשים שצחקו זו בעיה שלהם, כנראה יש להם קושי להיות אמפטיים לאחרים או שהם היו נבוכים וביטאו זאת בצחוק. כנראה שהייתם צריכים קצת להכין את הקהל או להגיד משהו על מה שעומד לקרות וכך הייתם נמנעים מחוסר הנעימות. אכן הייתי שם את גיסך במרכז וכיצד הוא מרגיש ולא את הקהל. כל טוב דר' גיורא הידש