מאניה דיפרסיה ורסיטל

שלום רב, יש לי מאניה דיפרסיה ואני לא מעוניינת לקחת מייצבים. כרגע אני לוקחת רסיטל (20 מ"ג) לאחר דיכאון קשה עם מחשבות אובדניות, ועכשיו שאני לגמרי אחריו, חזרתי להיות מאנית. (בקושי ישנה, רוצה לבזבז את כל הוני, עוררות יתר, היפראקטיביות מוגזמת וכו'). שאלתי היא: האם ני ן פשוט לקחת תרופות אנטי דכאוניות כל הזמן - בכדי לא לסבול את הדיכאון אך כן להנות מהמאניה? תודה רבה

הי קלי... האם ניתן לנסוע ברכבת הרים, ובכל זאת לא להרגיש בחילה. אני אספר לך מה שאדם מרתק בשם ז', אמר לי כשהייתי מאושפז בבית חולים, "שככה הכלל של העולם, שבכל יש איזון, ומי שאוכל יותר מדי לבסוף מקיא". טוב, זה לא דברי החכמה הכי גדולים ששמעתי, אבל יש כאן דימוי מענין למה שהמחלה הזאת גורמת. הרופאה שלי בבית חולים דווקא אמרה לי שדיפרסיה לא חייבת להגיע אחרי המאניה, אבל אצלי זה ממש עובד בצמידות מאוד מדויקת. נסיקה ואז נפילה, יציבות, נסיקה, נפילה, יציבות, וכן הלאה, . כרגע אני מונע את הנסיקה בעזרת תרופות, שאני די בטוח שגם די מדכאות אותי, למרות שהפסיכולוגית שלי אמרה לי שאני מלא חיים. וככה גם מונע את הנפילה הקשה והכואבת. נו, טוב, אם את בהיפו- מאניה או מאניה, את בטח חושבת שהכל בסדר, ואין סיבה להפסיק את זה, וכו...וכו... מצד שני, את מספיק מודעת לעצמך כדי לכתוב כאן...מצד שני, גם אני הייתי מספיק מודע לכתוב כאן, וזה לא מנע שני אישפוזים במרחב סגור. היית שם אני מכיר את זה...אני מקווה שתתעשטי לפני שיהיה מאוחר מדי. אני מודה שאני לא הצלחתי בזה... בברכה מיכאל

לקלי ולמיכאל הפסיכיאטרית שלי סיפרה לי על אישה שכשרצתה להיות היפו- מאנית כדי להיות יצירתית באיזה סמינר מקצועי שלה היא הפסיקה עם המייצבים, אבל הפקידה את רשיון הנהיגה שלה, כרטיסי האשראי והתרופות המייצבות אצל בעלה והשביעה אותו שכשהיא חוזרת מהסמינר יכריח אותה לחזור לתרופות, כדי למנוע נפילה... איך אפשר להנות מרכבת ההרים בלי ליפול? כנראה שצריך לפתח כל מיני ברקסים חיצוניים ולהעזר באנשים הקרובים לנו ביותר. כדי שהם יוכלו להפעיל את הברקס החיצוני, במקום שאנחנו איבדנו את הברקסים הפנימיים ונכנסנו לסיחרור שקשה לצאת ממנו ללא מחלקה סגורה. זו דעתי. מה דעתכם? שנרגיש טוב, עם המאניה או בעיקר- בלעדיה. תמי.