יציבות

שלום רב, אני אישה בת 48 וסבלתי כל חיי מדיכאונות וחרדה. השנה, אחרי 2 נסיונות התאבדות, אישפוזים בבתי חולים של 4 חודשים ונסיונות רבות למצוא תרופה שתתאים לי, אני סוף סוף מתחילה להתייצב. אני לוקחת 350 מ"ג אפקסור ליום, 3 כדורי 0.5 מ"ג קלונקס ליום ובלילה פנרגן, בונסרין וכדור שינה. כמו כן, מקבלת טיפול אינטנסיבי אצל פסיכולוג קליני שמאוד עוזר. אני עובדת במשרה מלאה ומתפקדת טוב ומקוה שהסיוט אחוריי. בביקור אצל הפסיכיאטר שלי, הוא אמר שכדאי להישאר עם אותו מינון של התרופות לשנה לפחות. האם זה נחשב לתקופה סבירה או שעדיף להתחיל להוריד מינון (כמובן בהדרגה ובזהירות רבה) לפני זה ? כמובן שהגוף התרגל לקלונקס ואני לא מרגישה שום עייפות ובעצם אני מלאה אנרגיה. אשמח לקבל דעתך בנושא. בתודה

לליאורה שנה היא התקופה המינימלית, אין מה לדבר על פחות. את כותבת שאת סובלת מדיכאון כל החיים. הבריטים מדברים על טיפול של חמש שנים כאשר הדיכאון חוזר פעם שניה. האמריקאים אומרים לכל החיים. כך שכדאי שנישאר אופטימיים ונקווה שיהיו טיפולים חדשניים לדיכאון שיקצרו את משך הטיפול, אבל כיום הטיפול המומלץ הוא למספר שנים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך, רציתי להעיר על מה שאמר לך ד"ר הידש, לדעתי הוא התכוון בתשובתו לטיפול באפקסור, שאותו מומלץ להמשיך לכמה שנים. לעומת זאת שאר התרופות, ובמיוחד הקלונקס, הן תרופות ממכרות שאותן ממומץ להפסיק על ידי ירידה מאוד איטית והדרגתית במינון. ככל שתוכלי עדיף להשתמש בכמה פחות. אקס-מן.