לכבוד חברי הצ'ט: הודעה אחרונה ממני.

חשבתי על זה מספר שניות לאחר שיגור ההודעה האחרונה, והחלטתי סופית. אני עוזבת את הפורום. לא תראו אותי בשום כינוי אחר, כי לצערי (?) כנראה שיש לי קצת חיים , משאר להשתתף ב"מסיבה המיוחדת" שלכם ולהוות גורם להצפה נוספת. אני מאוד מתנצלת שכך הוא הדבר, אבל כנראה שלא יישמתם את הלקח, אולי אני לא הפסד כ"כ גדול לפורום הזה, אבל אני חושבת שהגזמתם יותר מידי. נמאס לי להכנס כל יום לפורום (כן לפעמים אני נכנסת כל יום) ולגלות שהפורום מוצף בזיבולי מוח שלכם ובריבים הכל כך לא מעניינים, כן אני מודה שאני אוהבת לשמוע ולעזור לבעיותהם של אחרים, אבל בתור פורום שאמור לעזור לפחות בקצת, לפי דעתי אתם בכלל לא משתדלים. לפי דעתי, במונחים פסיכולוגים יש לכם יצר הרס עצמי, בכך שאתם מבלים פה שעות על גבי שעות בלהשמיץ אחד את השני, במקום, לדוגמא, לחיות. נמאס לי להכנס לפה כל פעם ולהעיר הערה בנושא. אני גם לא אבוא יותר לצ'ט. לאט לאט, גם ד"ר הידש יפסיק לבוא לפה. אני לא רוצה שבכלל תגיבו על מה שאני כותבת פה, כי אתם סתם תצרו עוד שרשור, בשביל מה????? בשביל מה כל זה???? אני יודעת שאני צודקת גם ככה. והתירוצים המטופשים שלכם של "כן, אני "רק" מחזירה לה" או "אני רק אכתוב בלה בלה בלה" לא יעזרו. לא סתם אמרתי לסתום תפה ולהמשיך הלאה כי זה לא יגמר אחרת. אני יכולה להבין שזה מרגיז ואתם מתים להגיב לנילי הזאת או השד יודע מי. אבל אתם כ-ו-ל-כ-ם יצורים אגואיסטים שלא מתחשבים באף אחד מלבד עצמכם והאגו המרופד שלכם, שאתם לא מאפשרים לפורום להתנהל כהסדרו. יש פה באמת אנשים שצריכים עזרה, וד"ר הידש לא יבוא לפה יותר בשביל לעזור, כי אתם מגרשים אותנו גם מבלי שתרצו. זה עונש לבוא לפה עכשיו. אתם מובילים את עצמך למצבים גרועים יותר נפשית. זה נהיה כמו המזון שלכם, זה פשוט דוחה. אתם דוחים אותי ולכן לא בא לי להשתתף יותר במה שהיה פורום נהדר. אני יכולה לכתוב עוד ועוד אבל נדמה לי שהבנתם את הפרנציפ. (כלומר, אם נשארה לכם קצת יכולת קליטה). אז תחליטו. מה אתם מעדיפים, שהפורום יאכל אותכם? כי זה מה שהוא עושה, אתם אפילו לא שמים לב. מצטערת. לידיה

תשיגי לך מהר מטף כיבוי אש כדי שלא תשרפי מהכובע שלך, ותפיקי מזה לקחים בפעם הבאה אל תדליקי גפרור ותזרקי אותו לתוך היער ועוד אח"כ תצפי שלא תהיה התלקחות