אושר...

הי לכולם, תודה תמימי על הנכונות למצוא לי את הספר, אבל זה קצת היה מגוחך מצידי לבקש ממך, אני הרי עובד בחנות ספרים!! (-; בכל מקרה, הספר היה על המדף באיזור של חוכמת המזרח דווקא, קודם כל חיפשתי אותו במודעות עצמית. קניתי את הספר ואני אעיין בו היום בערב, הייתי מעיין בו כבר היום, אבל שכחתי אותו בחנות אחרי שקניתי. אני מבטיח להתפלסף על הנושא בעקבות הקריאה. אני יכול בעצם לדון איתך על זה באי-מייל, אבל כאמור אני אוהב את הפורום, ואולי אנשים יוכלו גם להרוויח משהו מהדיון. כרגע אני מנסה למקד את השאלה שלי כלפי הטיפול הפסיכולוגי וכלפי עצמי לשאלה מה יעשה אותי יותר מאושר? והאמת היא שאני לא ממש מצליח לחשוב על משהו.. מה אני צריך לעשות כדי להיות מאושר? מה חסר לי? אני לא ממש מצליח להגיע לתשובה. נראה לי שהתשובה היא לא בחומרי, כי לא נראה לי שאם יהיה לי יותר רכוש, אני אהיה יותר מאושר. יכול להיות שיש אנשים שזה עושה להם את זה, אבל אני יודע בוודאות שגם אם אני אגור בוילה שני מפלסים, אסע במרסדס, ותהיה לי יאכטה, זה לא ישנה כלום במידת האושר שלי. אולי אפילו ההיפך. גם לא נראה לי שהתשובה היא ברוחני. כבר שאפתי פעם להגיע להארה, ואפילו הגעתי אליה. הפסיכיאטרים אמנם קראו לזה מצב פסיכוטי. אבל אני הייתי משוכנע שאני מואר, ובעצם אולי אפילו הייתי מואר. אין לזה הרי איזה מדד אוביקטיבי. כך ששאיפות רוחניות גדולות כבר אין לי, ובודאי זנחתי את הרעיון שאני אוביל אנשים אחרים להארה. הם לא היו רוצים הגיע אליה, (לפחות לזו שאני הגעתי) הם רואים בה מחלת נפש, מאשפזים אנשים שלוקים בה בבית חולים וקושרים אותם למיטה. והאם המצב הזה שהייתי בו, שחשבתי שאני בגן עדן, היה אכן אושר? האם הייתי מאושר אז? קודם כל התשובה עקרונית היא כן. אבל עם האושר, היה גם סבל מאוד גדול, מהתגובה של אנשים סביבי למצב שהייתי בו. טוב, אני מסתבך... אבל בכל מקרה, אני ממשיך לקחת תרופות בזמן הקרוב, אז להארה מהסוג הזה אני כנראה לא אחזור. נו, אז מה? ברוחני אין תשובה, בחומרי אין תשובה. עוד אופציות? יש כאן בדוקטורס פורום: "גוף, רוח, נפש", אז אולי התשובה היא בנפשי. טוב, אני אקרא את הספר, ואולי יהיו לי מסקנות חדשות... בברכה מיכאל

הי מיכאל, אני חושבת שהפורום ובתוכו אני, ישמח להתפלספויות הללו, הן נראות לי מעשירות, ובכלל עצם זה שמתקיים כאן שיח- זה חשוב מאד. כשאני קוראת את שאלותיך- דבר ראשון אני מבחינה שחלק מהתשובות כבר נמצאות בך, וישנו כיוון או הבנות. אני גם חושבת שהתשובות האמיתיות מגיעות כשמרפים מהשאלה ופשוט נמצאים עם מה שיש, אז עשוי להתגלות משהו, שהשכל לא יכול לתופסו, המשהו הזה הוא עדין ופשוט, ה'משהו' הזה עשוי לשכון בך לכשבריר שניה, ואז תגיד 'הנה זה'..., וברגע שאמרת הוא יעלם....אני מדברת על מדיטציה, התבוננות פנימית, פשוט לכאורה, אך אינטילגנטי כלכך ולא משום שדרושה כאן חריפות השכל. אלא תשומת לב טוטאלית ושקטה. אני מרגישה שבד בבד עם פסיכותראפיה, וכדורים כשצריך, יש אנשים שמדיטציה יכולה להיטיב ולהצמיח אותם. ממליצה לך לקרוא ספרים של יידו קרישנמורטי. (אולי זה קשור כבר לפורום אחר? אולי גם לא) שבת שלום, מירי

למיכאל ראשית אני חייב לציין שהפורום בהחלט מיועד לשאלות מהסוג שאתה מעורר ושואל ואני מקווה להרבה דיונים בשאלות שאתה מעלה. אני תמיד קורא את מה שאתה כותב ואני חושב שכבר אמרתי לך בעבר שאני אוהב את מה שאתה כותב. לא תמיד אני עונה ומתייחס בעיקר כדי לתת לאנשים את המקום לענות ולהתייחס ולהשאיר את המקום פנוי למשתתפי הפורום. אבל זו הזדמנות שבה אני יכול לאמר לך שאני מאוד נהנה ממה שאתה כותב. אני חושב שכבר בעבר העלתי את השאלה האם מדובר על הארה אמיתית או שנתפסים לאשליה והאשליה נותנת את הרווחה. כמובן שתורות המזרח מתייחסות להארות שהן אשליה, מצד שני יכול לבוא משהו ולטעון שזה בכלל לא חשוב לו אם ההארה "אמיתית" או אשליה, העיקר הוא ההרגשה הטובה? מה דעתך/כם? לדעתי אין אושר אחד שנכון לכולם, אדם רעב יאמר שהוא יהיה מאושר אם יקבל פרוסת לחם, מי שלא הצליח ללמוד יאמר שהוא רוצה ללמוד ולהשכיל ולהיות מאושר, כלומר כל אחד יחפש את האושר במקום אשר הוא מרגיש שחסר לו. מקווה להמשך דיון פורה הידש