רגשות קפואים.מופנה לד"ר וחברי הפורום.

היי, אני לא יודעת אפילו מה בדיוק ואיך בדיוק להעביר את הבעיה, אבל אני אשתדל שזה יהיה בצורה הכי טובה שניתן. אני נוטלת מזה כמעט 5 שבועות שילוב של 3 סוגי תרופות: מרוניל(225 מ"ג), לוסטרל(100 מ"ג), ליתיום(900 מ"ג).הטיפול הזה הוא טיפול חוזר לאחר הישנות הבעיה. חייבת אני לציין כי הבעיה חזרה בחלקה ובאופן יחסי קלה יותר מהפעם האחרונה, אבל עיקר הבעיה שלי היא דיכוי הרגשות אותו אני חווה. אני "מרגישה" שהכל קפוא לגמרי וזה יוצר אצלי בילבול לא קטן. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה בכלל, טוב או רע.....מה שאני כן יודעת בוודאות זה שאני לא מרגישה טוב, משוחררת כמו שהרגשתי עד לפני חודש וחצי ששם בעצם חזרו החרדות והדיכאון. אני לא בטוחה שאני מרגישה יותר טוב או פחות טוב. אני יכולה להגיד שישנם מקרים בהם אני חשה פחות טוב, אבל לא יותר מידי פעמים ולרוב אני לא מרגישה כלום, ממש קפאון מוחלט של הרגשות, ואני חייבת לציין שזה נורא מתסכל, כי אני מגיעה לפגישה עם הרופא ואני לא יודעת מה להגיד לו כשהוא ישאל אותי האם יש שיפור. אני מקווה נורא ש"לא המצאתי את הגלגל" ושזה תופעה מוכרת. מה עושים במצב כזה? איך אני ממשיכה מכאן הלאה? חוץ מזה, אני כל הזמן בחשש תמידי שמא התרופות שאני נוטלת(שכבר עזרו לי בפעם הראשונה) בפעם השניה בחיי לא יעזרו לי הפעם. בכלל, למה יכול בכלל לקרות מצב שבו תרופות שהשפיעו בפעם הראשונה לא ישפיעו שוב? זה קצת מוזר ומפחיד.(שוב למקרה הזה, אני רוצה לחזור ולציין שאמנם הבעיה חזרה אבל בצורה קלה יחסית מהפעם הראשונה, האם זה מעלה לי את הסיכויים להגיב שוב לשילוב התרופתי? מצטערת מראש על אורך ההודעה ותודה מראש, מירית

למירית לא כל התרופות ה"פסיכיאטריות" הן אותו הדבר. כאשר אנחנו אומרים שבפעם השניה התרופות עלולות להשפיע פחות אז מדובר בנוגדי דיכאון הפועלים על הסרוטונין כמו הלוסטרל שאת נוטלת. התחושה שאת מדברת עליה עלולה להיות תוצאה של הדיכאון, או געגועים לתחושה של ההיי בפעילות יתר, כך שצריך להכיר אותך טוב יותר כדי לקבוע מה קורה אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש