על הפסקת תרופות וחזרה....

ערב טוב לכם, ולך דר הידש , כמה זמן לדעתך כדאי לי לחכות בנסיון הקשה הזה של הפסקת הציפרלקס. הזיבאן בשבילי הנו כמו כוסות רוח למת. אני בוכה רוב הזמן על דברים שגם קודם הכאיבו אך עכשיו הכל נצבע בצבע כחול כהה, כל זה סוחט אותי ולא משאיר טיפת אנרגיה, אני כבדה ואבן מונחת על חזי ולוחצת. יחד עם זאת מרגישה טעם לחיים ורצון לחיות ולהתגבר. היו לי אפיזודות של דכאון וגם חרדות בחיי, אך עם טיפול ללא תרופות הן חלפו. האפיזודה האחרונה לפני מספר שנים הייתה לא מטופלת, אחרי הפלות חוזרות ופרידה כואבת, רק אחרי שנתיים נעתרתי לתרופות, אך מאז, זה כבר כמה שנים טובות אני נדה בין תרופה זו לאחרת. רק פעם אחת ניסיתי להפסיק ואחרי חודש נשברתי. יש לי הרגשה שכשנכנסים למעגל הזה של נוגדי הדכאון קשה לצאת ממנו. כשאני קוראת תשובות שלך ניתן להבין מהן שאפשר להפסיק את התרופות ולהרגיש טוב, מדוע אני שבעבר התגברתי בעזרת פסיכותראפיה, כעת לא מרגישה שיכולה? כמה זמן לדעתך עלי לתת צ'אנס בטרם אחליט? והאם כפי שהבנתי אי אפשר לחזור לתרופה הקודמת כי היא הופכת פחות אפקטיבית? הארכתי וסליחה, אשמח לתגובות וגם של דר הידש כמובן.

שלום מירי, לא כתבת כמה זמן את לוקחת את הזייבאן ובאיזה מינון. המינון המקסימלי הוא 450 מ"ג ליום, כלומר שלושה כדורים, במחולק. ניתן להגיע למינון זה ולחכות לפחות שבועיים עד חודש בשביל להרגיש את ההשפעה. ציפרלקס פועל במנגנון שונה לחלוטין. התרופות לא ממכרות. לא מדובר בגמילה, אלא בחזרה של הסימפטומים של המחלה הבסיסית, שבגללה את צריכה טיפול תרופתי. מומלץ להתמיד בטיפול תרופתי שנתיים לפחות ולהפסיק רק אם הסימפטומים נעלמים לתקופה משמעותית.

למירי אפשר ומותר לחזור לטיפול קודם שעזר למרות שסטטיסטית התרופה הקודמת עשויה לעזור פחות, אבל ישנם רבים שהטיפול עזר להם. צריך לחכות לפחות שישה שבועות לפני שמכריזים על תרופה שהיא אינה מתאימה ואינה עוזרת. למרות שאין לכך הוכחות מדעיות, שמעתי אנשים רבים אשר אמרו שבעבר התגברו על הדיכאון והדיכאון ללא טיפול תרופתי היה קצר וכאשר החלו עם תרופות אז הדיכאון ממושך יותר. איני יודע אם מדובר כאן על התרשמויות בלבד או שיש בכך גם אמת מדעית. בכל אופן אחרי מספר התקפים של דיכאון מקובל טיפול הרבה יותר ממושך משנה. כאשר אנחנו אומרים טיפול של שנה אז מדובר בהתקף ראשון של דיכאון. בהתקפים חוזרים של דיכאון הטיפול המקובל הוא לשנים וישנם כאלו שאומרים שגם לכל החיים, כטיפול מונע. כל טוב דר' גיורא הידש

הי דור, עונה לשאלותיך- לוקחת זייבן כבר חודשיים, מתוכם חודש במינון של אחד ביום + חצי ציפרלקס (הרגשתי מצויין), וכעת 2 כדורים ביום ללא ציפרלקס.(מרגישה נורא) בנוגע לחזרת הסימפטומים של הדיכאון, דבר ראשון- אני מטופלת בכדורים מספר שנים והם אכן עזרו מאד. הסיבה למעבר בין כדורים הייתה בעיקר תופעות לוואי. משפחת ssri הכי מתאימה לי. ושוב, אני עדיין בטוחה שכשמפסיקים תרופה יש דיכאון משום שהסרוטונין צונח, ולוא דווקא מפני שהמחלה פעילה כל הזמן מתחת לפני השטח. הרי למחלה אפיזודות, והיא מתעוררת לחיים בנסיבות משבריות. לכן חזרת הסימפטומים הם בהחלט תגובה של הפסקת טיפול. לא מתכחשת לכך שהיו לי אפיזודות של דכאון, ומחרדות אני סובלת גם. אך היו גם תקופות ארוכות וטובות יחסית. דבר אחד מתבהר לי יותר ויותר- כשמתחילים עם נוגדי דכאון קשה להפסיק איתם. ועדיין לא חקרו זאת מספיק לדעתי.