לכתוב בפורום במקום ללכת לפסיכולוגית...

שלום לכולם... קודם כל תודה לתמימי על התגובה להודעה הקודמת, אני לוקח את מה שאת אומרת לי מאוד ברצינות, אבל אני מנסה לחשוב על הנושא גם בצורה ספקנית משהו. הפסיכולוגית שהמדריך שלי באנוש המליץ לי עליה התקשרה וקבעתי איתה לבסוף פגישה, אבל אני די בספק לגבי עד כמה אני צריך טיפול פסיכולוגי ועד כמה זה יעזור לי. המטרה שלי בטיפול היא די ברורה וכמעט פשטנית: להיות מאושר למרות שאני מאוזן. כלומר, להיות מאושר ולא להיות בהיפו-מאניה. זאת נשמעת מטרה מאוד הגיונית. האם אני מאושר כעת? לא. האם דווקא טיפול פסיכולוגי יגרום לי להיות יותר מאושר בזמן הקרוב, אני בספק רב. אני בספק, אבל אני מגיע בראש פתוח כדי לתת לזה צ'אנס. שלא תבינו לא נכון, אני ממש לא אומלל ואני גם לא בדיכאון....החיים שלי די סבירים, אבל מאושר? נו, באמת. השאלה היא האם אני יכול להיות מאושר ולא בהיפו-מאניה. האם אני מצפה ליותר מדי מהחיים? האם יש טעם לבקש אושר בעולם הזה? האם יש בכלל אושר? או כמו שאומרים הבודהיסטים העולם הזה הוא רק סבל. יש לי עכשיו די הרבה דברים שלא היו לי בעבר, עבודה שאני די מרוצה ממנה, אבל שאין בה אתגר אינטלקטואלי ויצירתי, אז אני קצת מתוסכל. אבל עם יד על הלב, לכמה אנשים בעולם יש עבודה עם אתגר אינטלקטואלי ויצירתי? יש לי זוגיות שאני די אמביוולנטי אליה כי אני לא מאוהב וגם כי אני לא רוצה להגדיר את עצמי כהומו. אבל כמה אנשים באמת מאוהבים? וכמה הומואים באמת שלמים עם עצמם? אולי אני לא צריך להשוות את עצמי לאנשים אחרים...אבל אם אין השוואה למה שיש לרוב המין האנושי, אני עלול לטפח שאיפות בלתי אפשריות. אם רוב האנשים לא מאושרים, ולא מסופקים...אז דווקא אני מתעקש שאני צריך להיות מאושר. ואולי זה פשוט מה שהחיים מציעים בסופו של דבר לאנשים מאוזנים תרופתית או באופן נורמלי? הרבה לחם שחור עם מדי פעם מעט פודינג קצפת כדי שנמשיך לחיות. באיזשהוא מובן אני חושב שדווקא בגלל שקל לי בחיים עכשיו, אני מרגיש לא מסופק כי אין אתגר. טוב, נו, עוד מעט מגיעה שעת הזיפרקסה. אתמול לא לקחתי תרופה, כי הייתי אצל החבר ושכחתי להביא איתי. אז נקח היום עשרה מ"ג ונלך לישון מוקדם. בברכה מיכאל(מיקי)

מיקי אני חושבת שאושר הוא דבר מאד נשגב בעולמנו ואולי לאור מצבנו. היפומאניה, מאניה דיכאון - קטבים שונים. מי באמת מאושר? אתה יודע כל פעם שאני מסיימת את החוג שלי במדיטציה יש לי בקשה אחת לבורא עולם והיא שלווה. אליה אני חותרת להגיע, התנודות האלו בחיים , הקונפליקט הפנימי, הריצה הזו בין השדים הטובים והרעים. מעיפים. מעייפים מאד. לכן גם לך אני מאחלת את השלווה הזו. רק טוב מיטל

מיקי יקר האושר הוא אפשרי ולגיטימי, אבל השאלה היא למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים אותו- בריאות? עושר? עבודה מעניינת? שלושה ילדים וכלב עם גינה? תקרא את הספר של הדאלי לאמה- אומנות האושר. הבודהיסטים לא אומרים שכל העולם הוא סבל. הם אומרים שצריך ללמוד להתייחס לסבל בשוויון נפש, כמו גם להנאה, ולדעת שהכל חולף, חוץ מהנשמה שהיא כמובן נצחית. התפיסה של הרוחניות ממלאת אותי בהמון אנרגיה. היכולת לראות את הטוב בכל דבר, וכל התנסות קשה היא מבחן ואתגר ושיעור. אשמח להמשיך להתפלסף בנושא אם תרצה. כרגע אני קצת ממהרת לבר מצווה של חברים. שבת שלום ורק טוב, תמי.

הי מיטל... רוצה ריגושים, רוצה כיף, רוצה להינות, רוצה לא להיות עייף כל הזמן ושלא יהיה לי חשק לכלום. רוצה לחשוב יש לי מה לתרום, ולא להרגיש שאני לא מועיל בכלום. לפני האישפוז הראשון שלי, אחרי שחזרתי מהודו, עסקתי ביוגה ומדיטציה באופן מטורף לגמרי, הייתי קם בארבע בבוקר ויושב שעתיים במדיטציה, אחרי זה הייתי עושה אימון יוגה, ובערב הייתי מסתכל בשמש בשקיעה במשך שעה. לא הצלחתי להשיג עבודה. לא היו לי קשרים חברתיים. לא הגעתי מכל זה לשלווה....הגעתי להרגשה שאני מואר ושאני חייב לשכנע את שאר בני האדם שגם הם מוארים. תראי, מיטל, אני יכול פשוט לקבל בשוויון נפש את האיזון הזה שמושג באמצעות התרופות. ואני יודע לצערי שאני כרגע לפחות תלוי בתרופות ואין לי כוונה לוותר עליהם כרגע. החייים שלי בסדר עכשיו, וזו תהיה שלווה ההשלמה הזו, אבל אני לא מסוגל, אני לא שלם עם עצמי. מובן מאליו שאני מדבר על עצמי בלבד, ואם השאיפה שלך היא שלווה, אני מאחל לך בכל ליבי שתשיגי את מה שאת רוצה. בכלל אני מצדיע לך שאת מסוגלת למרות הכל לעבוד עם אוכלסיה קשה, גם אני עבדתי עם אנשים בעלי פיגור שכלי וזה היה קשה לי מדי. כל הכבוד.. בברכה מיכאל

היי מיכאל, שמחתי לקרוא שאתה מתחיל טיפול פסיכולוגי, אני חושבת שזה יכול להיות מאוד יעיל ולעזור לך המון. אני שותפה מלאה לתחושה שלך, מין חוסר תקווה או שאיפה לגבי העתיד. לא דיכאון אלא חוסר יכולת להנות. אני לא מאמינה באושר. אי אפשר כל הזמן להיות מאושר. אני חושבת שישנם רגעים של אושר ולא אושר שהוא מתמשך. וזה לא פחות טוב. אני חושבת שאם יוצרים רגעים קטנים של דברים שאתה נהנה מהם , אז אפשר להרגיש טוב , או טוב יותר ואפילו "מאושר". כמה שתמלא את החיים שלך בדברים שאתה אוהב ככה יהיה לך טוב יותר . כבר מזמן הפסקתי לחפש אחרי האושר. זאת שאיפה לא מציאותית לדעתי. מקווה שתמצא את האושר שלך. בהצלחה בטיפול ואשמח לשמוע ממך חוויות טיפוליות. נעמה.