עוד על "בטיפול" - ללידיה ואחרים

הי לידיה גם אותי הסידרה מרתקת ואני גם מעורבת בה ורואה בה הרבה חלקים של הטיפול שלי. כתבתי כאן בפורום כמה פעמים על מערכת היחסים שלי עם המטפל שלי והבלגן בטיפול, ובגלל זה הטיפול של נעמה מדבר אלי. הפנטזיה שלי וההתאהבות במטפל לקחו לי הרבה אנרגיה וגם אני כמוה רציתי לעזוב את הטיפול בגלל זה. אני גם קינאתי בה שהיה לה אומץ לעזוב אותו ושהיא אמרה לו את כל מה שהיא מרגישה. אבל ראובן התנהג כמו בן טיפשעשרה מאוהב שאיבד את הראש לגמרי. זה משהו אחד שבפגישה עם גילה הוא הודה באהבה לנעמה, אבל כשהוא הפיל את זה עליה אחרי ההתקף לב של אבא שלה זה חסר אחריות מצידו. אני לא יודעת איזה יעוץ פסיכולוגי הסידרה קיבלה אבל איך אפשר להגיד למטופלת "אני אוהב אותך ותאמיני לי שאני רוצה לשכב איתך"? היא צריכה לטפל בו או הוא בה? ההודאה שלו שהאהבה אליה מוציאה אותו מדעתו לא יכולה ליפול על נעמה אפילו שהוא סובל מזה ומתייסר מזה. אני חושבת שיש בסידרה הרבה אמת אבל צריך לזכור שהיא סדרת טלויזיה שהמטרה שלה זה רייטינג וצריך לראות אותה כמשהו כזה. מיקי

ראובן הודה בפני נעמה שהוא מאוהב בה ורוצה אותה, אך לא אמר במפורש שהוא רוצה לשכב איתה. בכל מקרה, ברגע שהוא העמיד את עצמו כשווה מולה, כלומר, הוא מאוהב בה כמו שהיא מאוהבת בו, הוא למעשה ביטל את האפשרות להיות המטפל שלה. אין כאן יותר מטפל ומטופלת, אלא שני אנשים מבוגרים שמאוהבים זה בזה. אולי זאת היתה הדרך שלו לסיים את הטיפול, ע"י הווידוי הנ"ל, כי ברור שהטיפול הסתיים יחד עם הווידוי. לגבי מימוש האהבה ביניהם- עפ"י חוק העונשין בארץ יש תקופת צינון של 3 שנים. נראה אותם מתאפקים 3 שנים כאשר הם מאוהבים זה בזה. להתאפק תקופה כ"כ ארוכה זאת משימה לא פשוטה, אך זאת חובתו החוקית בתור המטפל שלה עד לא מזמן....

הי דור האם אתה חושב שהמצב העדיף היה שראובן יטפל בעצמו עם גילה ויסתיר מנעמה את הרגשות כלפיה? רק כדי להמשיך לטפל בה? האם בכל מקרה ובכל מצב לא יתכן שהוא באמת מאוהב בה והיא באמת מאוהבת בו ויש כאן עיוות של החוק? אתה צודק, לפעמים אי אפשר להתאפק ולפעמים האהבה גדולה ועצומה אבל איך אפשר לא לעבור על החוק כשהחוק כל כך מקשה? האם אין כאן עוול לשני הצדדים? ראובן הודה גם בפני גילה ואמר שלא מעניין אותו מה המחיר ועד כדי כך הוא מאוהב בה. האם החוק לא מחמיר מדי ולא קשה מדי? נעמה היא אשה בוגרת וראובן הוא אדם בוגר, כתבת בעצמך שמדובר על שני אנשים מבוןגרים שמאוהבים וברור שהם לא יכולים להתאפק. האם זה הוגן לקחת משני אנשים מבוגרים את זכות הבחירה על חיי האהבה שלהם? אני שמחה על הדיון הזה ואשמח לשמוע דעות נוספות, דר' הידש, מה שלומך? הרבה זמן לא כתבתי כאן, אבל הכל נשאר אותו הדבר... רווית