דור תודה, וגם ליתר הקוראים אשמח אם תחלקו איתי

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

18/10/2005 | 13:48 | מאת: מירי

קודם כל רוצה להודות שענית לי. הבקיאות שלך מאד תומכת בהחלטות שלי. כעת רוצה לחזור לשאלה המרכזית ולשאול אותך ואת יתר האנשים כאן: האם ידוע על תופעה של התקפי בכי בלתי נשלטים ורגישות יתר בימים הראשונים של גמילה מציפרלקס או נוגדי דכאון מקבוצת ssri? האם מי מכם התנסה בכאילו חזרה של סימפטומים של דכאון עם סיום הטיפול התרופתי? ואם כן, זה עובר בשלב מסויים? אני כלכך סובלת עכשיו, שזה לא יתואר. עצב ובכי, למרות שבתוכי יש תקווה ורצון להרגיש טוב . חזרתי לפני כמה ימים מריטריט של ויפאסנה וזה היה כלכך נפלא. שם בעצם הפסקתי את הציפרלקס ונשארתי עם זיבן אחד. כעת אעלה לשניים, אשמח לתגובות. תרגישו טוב ושליו, מירי.

18/10/2005 | 23:12 | מאת: דור

זיבאן מטפל היטב בדיכאון כאשר לוקחים 300 מ"ג ביום לתקופה של 4 שבועות לפחות. הבעיה שהפסקת עם תרופה אחת ואת עדיין לא מכוסה עם השניה ולכן הדיכאון חזר. אולי תקחי את הציפרמיל לתקופה נוספת, בנוסף לזיבאן? תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך.

19/10/2005 | 17:59 | מאת: מירי

שוב מודה על התשובה. ונכון אתה צודק, כבר יומיים העליתי מינון והיום פתאום חלה הטבה, מה שמדכא לדעת זה שגם שמרגישה שנים טוב עם תרופות, ברגע שמפסיקה חוזרת תגובה דכאונית חסרת פשר וסיבה. עדיין חושבת שזו תגובה שמתאזנת גם ללא כדורים. ביי וערב נעים

19/10/2005 | 23:34 | מאת: מיכל

שלום לך, לדעתי, בכל מקרה של הפסקת התרופות ההפסקה צריכה להיעשות בהדרגה. ובשביל זה יש רופא. וכדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל בך. תרגשי טוב, ותשמרי על עצמך. מיכל