חוסר אמון בסיסי

שלום, יש לי שאלה בקשר להפרעת אישיות אצל הורי, אשר בטוחים כל הזמן כי אנו משקרים להם ופועלים כנגדם. אני לא יודעת מה ניתן לעשות בנושא ואולי עלי להתמודד עם זאת באופן פרטי, ללא קשר אליהם. כאשר באים לדבר איתם הם כביכול בסדר אך לאחר מכן ניתן לשמוע אותם משוחחים בינהם על כך שאנו משקרים להם, עושים דווקא, מסתירים מהם... וכל הזמן מרעילים עצמם עלינו וכמה שאנחנו לא בסדר ורואים אותנו כאויבים שלהם, האם יש משהו לעשות בנידון כאשר רואים שמצבם הנפשי מידרדר??

שלום אורנה אני מתארת לעצמי שההרגשה להיות נחשדת או שקרנית, היא הרגשה קשה, יחד עם זה את מודעת שיש להוריך בעייה, כך שמבחינתך את יכולה להבליג על זה. נשאלת השאלה האם הוריך מרגישים הדרדרות במצבם. אם כן אפשר להציע להם ללכת לפסיכיאטר, אבל עם הם חיים עם עצמם בשלום, אינני חושבת שתוכלי להשפיע עליהם לקבל עזרה. שנה טובה, נינה

לאורנה, אני מצטרפת לדבריה של נינה, ובטוחה שזה קשה להרגיש שלא מאמינים בך ורואים בך "אוייבת". מה שאולי יכול להרגיע אותם קצת זה להסביר להם מדוע עשית או אמרת דבר זה או אחר, כך שאולי ישאר להם פחות מקום לדמיין דברים אחרים ורעים שהם מייחסים לך/לכם. אבל גם זה לא תמיד עוזר. אם לדעתך מצבם לא טוב, את יכולה אולי לנסות להפנות אותם לטיפול (פסיכותרפייה/פסיכיאטרי), לספר להם מה התחושות שלך מולם ולנסות לשקף להם את המציאות כפי שאת רואה אותה, כדי שאולי יבינו שנקודת הראות והחווייה שלהם היא בעייתית ומלאה בחששות לא מציאותיים. כך אולי יגלו נכונות לטיפול, או שיבינו את המציאות אחרת. בכל מקרה תזכרי שאם את מרגישה שאין לך דברים נגדם, ושאת עושה דברים מתום לב אז את בסדר, ואל תיקחי על עצמך את מה שהם אולי מנסים להלביש עלייך. סוכות שמח! אני.