לאנונימית - לגבי פציעה עצמית (המשך להמשך)
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לאנונימית, נשמע שמה שאת אומרת לגבי העסקת הידיים במשהו אחר במקום לפצוע הוא רעיון טוב. זה כמו שאנשים שמפסיקים לעשן מחליפים את העישון במסטיק לתקופה מסויימת, או בסיגרייה מפלסטיק, או באכילה, משהו שמעסיק את השפתיים, אח"כ גם את זה כבר לא ממש צריך... אני מכירה מישהי שגם מעסיקה את עצמה בסריגה כדי להעסיק את הידיים (אולי את יכולה לעשות משהו כזה או דומה לזה...). אני חושבת שאם היית שואלת אותה אם היא סובלת בחיים מחרדה גדולה או בדידות היא הייתה עונה שלא, אבל הסריגה מרגיעה אותה בכל זאת. בדומה למה שאת מספרת. אני מבינה שאת נוהגת לפצוע את עצמך תוך כדי עשייה של פעילויות אחרות כשאת לבד, ושלכן העיסוק בידיים צריך להיות משהו שאת יכולה לעשות כבדרך-אגב תוך עשיית דברים נוספים. זה מעלה לי אישהו רעיון מלבד הסריגה - לי למשל יש כמעט תמיד טבעת על אחת מהאצבעות, כזו שאני משחקת איתה כשאני מתוחה (ולאו דווקא מתוחה קיצוני אלא סתם כשאני קצת מתוחה או לפעמים כשאני חושבת על משהו) אולי את יכולה גם שיהייה לך אישהו משהו ביד - טבעת, צמיד, שתוכלי לשחק איתם במקום לפצוע... כל התחליפים האלה הם אף פעם לא כמו ההרגל המקורי (אבל עוזרים בכל זאת) ולכן כמו שד"ר הידש אמר צריך ממש לרצות להפסיק. מקווה שהרעיונות יעזרו לך, גמר חתימה טובה, אני.
מאוד נוגע ללבי שאת מגיבה ואיכפתית למישהי זרה לך. קראתי מה שכתבת ואקרא שוב. כתבת דברים נכונים. אני בתהליך חשיבה על דרך התמודדות. אני צריכה להחליט שזהו, אני משתלטת על ההרגל הזה. לקבוע תאריך גמילה ודרכים חדשות להתמודד. אולי אשתף כאן בתהליך שאעבור. כרגע קשה לי לעבור את המסוכה של ההחלטה וההתחלה. מקווה שבקרוב יהיו לי חדשות טובות. תודה.
