עיצה נוספת למניה דיפרסיה

אנו מטפלים בבת שלנו באופן פרטי כדי למנוע קשיים בהמשך. לא ברור לנו המחיר שתשלם חברתית, תעסוקתית וכו' בהמשך. בינתיים איננו מדווחים דבר לבי"ס , הם מבחינתם לא מתעניינים מדוע היא נעדרת יותר משבוע וכרגע אין דבור עימם כלל. אשמח לשמוע תגובותיכם. aviva

אביבה היקרה לדעתי כדאי באיזה שהוא שלב כן להעזר בגורמים מתאימים בבית הספר כמו יועצת או מחנכת הכיתה ולספר להם על הבעיה. הבת תצטרך לחזור ללימודים, ויעזור אם ידעו מהבעיה, אולי יתנו לה הקלות. ההסתרה יוצרת עומס רגשי רב. ניתן לבקש מהפסיכולוג שמטפל בה שיעזור עם הקשר עם בית הספר, זה חלק מהתפקיד של פסיכולוג ילדים ונוער. לא חייב להיות מחיר כל כך דרמטי למחלה- מבחינה חברתית תעסוקתית וכו'. אבל צריך לחיות כל יום ביומו, ולהאמין בטוב. תרגישו טוב, תמי.

אביבה יקרה אני לא גרה בארץ אז קטונתי מליעץ אבל אני יכולה לומר לך מנסיוני שהקפדתי מאוד על שיגרה גם בתקופות הקשות ביותר. הבהרתי לבת שזו לא נכות פיזית והיא לא צריכה לנצל את מצבה ילדים הם די מניפולטיבים . אל תלכי שולל כמוני שאחרי הדיכאון כל כך שמחתי שהיא עליזה ושמחה ורק אחרי מצב קריטי הבנו שזה היה מאניה. תקפידי על שינה על לוח זמנים שהיא תכין שעורים ולו מעט , אני לא אגיד לך שזה קל חברי הפורום הוותיקים ודר הידש יודעים מה עברתי עם הבת ואני עוד עוברת, אבל יהיה בסדר