שתי שאלות על דכאון (?)

שלום, יש לי שתי שאלות בעניין דכאון, שלא קשורות אחת לשניה: לפני כמה חודשים היתה לי התחושה שאני בדכאון לא כהרגשת דכדוך, אלא כזה ש"לפי הספר": הפרעות רבות בשינה, חוסר ערך עצמי, חוסר יכולת להנות מכל דבר שהוא, הסתגרות, מחשבות רבות על מוות, ירדתי במשקל ועוד. המשכתי לתפקד (עבודה, לימודים) אבל ממש במינימום וגם זה גזל ממני מאמצים רבים, ולווה גם בחרדות קלות. זה נמשך בערך חודש וחצי ואז התופעות נעלמו. האם דכאון יכול להעלם גם מעצמו, בלי טיפול תרופתי? (באותה תקופה, וגם היום, אני בטיפול דינמי, כלומר שיחות) זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי, אבל פעם ראשונה שזה נמשך כל כך הרבה זמן, ואני תוהה מה זה היה. חשבתי ללכת לפסיכיאטר להתייעצות ולשקול אולי טיפול תרופתי, גם כי מצבי כיום לא מזהיר, אבל בעיקר בגלל שאני מפחדת מחזרה של התופעות. זה היה מפחיד ומאד מאד לא נעים. וכאן השאלה השניה שלי: בעוד שנה אני מתכוונת להרשם לתואר שני בפסיכולוגיה (קלינית). האם טיפול פסיכיאטרי/דכאון זה משהו שיפריע לי להתקבל ללימודים או שיפריע לי בהמשך הדרך? אני לא חושבת שזה יפגע בתיפקוד שלי וביכולת שלי לטפל (בעיקר אם אהיה מטופלת בעצמי) - כלומר, מובן שאני חוששת ויש לי ספקות אבל אני חושבת שדווקא יש יתרון בקשיים שאני חווה. השאלה שלי היא האם ה"מוסדות" (אוניברסיטה, משרד הבריאות, מועצת הפסיכולוגים) יראו בכך בעיה. חשוב לי לדעת, כי אם יש בכך בעיה, אני אשקול היטב אם לכת לפסיכיאטר דרך קופ"ח או באופן פרטי, למרות הקושי הכספי... תודה על התשובות ושנה טובה שתהיה לכולנו. נועה

1. לגבי הדיכאון - אז כן הוא יכול ובדר"כ עובר מעצמו... במיוחד ההתקפים חריפים כמו זה שאת מתארת. למרות שדיכדוך קל (שזה כבר לא דיכאון קליני חזק) הוא משהו שיכול להישאר תקופות יותר ארוכות אבל זה משהו אחר... שיש להמון אנשים והוא הרבה פחות נורא. 2. לגבי המוסדות האקדימיים - אז אני בסה"כ חייל , אבל אני מכיר המון אנשים שהולכים (דרך קופ"ח) לפסיכיאטרים ופסיכולוגים ולוקחים תרופות , בין השאר אני גם מכיר מרצים כאלה - שכולם יודעים עליהם שהם לוקחים תרופות ושהם קצת "מסובבים" אבל זה חלק מעצמם היותם מרצים "נחשבים" "ומיוחדים". לגבי הנושא הזה כדאי שתחכי אבל לתשובה של מישהו יותר מוסמך ומבוגר ממני.

נועה לגבי השאלה השנייה , במהלך התואר השני לקלינית , ישנה בקשה או חובה ללכת לשיחות במשך שנה, ככה זה בכל אופן בחיפה. חוץ מזה לא צריך לדווח כלום במסגרת ראיון הקבלה לתואר 2 , את לא חייבת להגיד הייתי בדיכאון לכן הלכתי לטיפול, אלא להגיד וזה מה שהם כנראה בעצם מנסים לעשות , שרצית להיות חלק מהתהליך , להבין , ללמוד ולהכיר את עצמך טוב יותר. לגבי הפסכיאטריה , אין להם כל זכות להכנס לך לתוך התיק הרופאי שלך . רק טוב , מיטל