אדישות

היי דרך התייעצות בפורום הזה ודרך מידע שאספתי, אני מבינה שייתכן שיש לי מאניה דיפרסיה. טרם הלכתי לאבחון אצל פסיכאטר (זה יקרה). היום אחרי תקופת דיכאון עמוק שבאה בעיקבות תקופת מאניה או היפומאניה כפי הנראה, אני נמצאת בתקופה שהצלחתי לצאת מעומק הדיכאון. מצאתי עבודה ופוטרתי, התרוממתי קצת,אבל אני מרגישה שניכנסתי למצב אדיש כלפי מה שקורה לי. מן התעלמות מהמציאות, חוסר איכפתיות או חוסר יכולת להתמודד. אני מרגישה שאני לא מצליחה לנהל את חיי. כלומר, לא מצליחה "להתרומם", לא מסוגלת לחפש עבודה, לא מסוגלת לראות את עצמי עובדת כל יום, ניכנסת לשיגרת החיים.. אני מרגישה כמו "נכה נפשית" שלא מסוגלת לעשות את הפעולות הדרושות למציאת עבודה.מרגישה שאין לי כל חשק או עניין לעבוד ומבקרת את עצמי על זה. אני מרגישה תקועה ולא רואה איך לצאת מזה. יש לציין שמבחינה הגיונית-כלכלית אני חייבת למצוא עבודה ובמיידי.מה זה המצב בו אני נמצאת? האם נטילת כדורים יכולה לעזור לצאת מזה? תודה ושנה טובה שלי

בהמשך ל.. התקופה הזו מאופיינת בתחושת נדנדה של למעלה למטה, בין ניצוץ של תיקווה לייאוש אבל הכל במידה מתונה! כלומר, קשת הרגשות מאוד מצומצמת. בבסיס מרגישה אטומה רגשית. שום דבר לא "עושה לי את זה" לא לכאן ולא לכאן. לא מזיז לי. אולי מאמינה שהדברים אכשהו יסתדרו, אולי לא איכפת לי. לא מתרגשת כמו פעם, לא מרגישה כמו פעם. נעלמו לי הרגשות. כמו משהו שנסגר בי. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.. תודה, שלי

שלי יקרה הצלחת להסביר את החוויה שלך בצורה מצויינת, ואני מבינה מאד מה שאת מרגישה כי הרגשתי כמוך. את חווה דיכאון. ובמיוחד אצלינו המאנים- דפרסיביים הדיכאון שאחרי המאניה או ההיפומאניה הוא ריק, כי זה על רקע העוצמות הרגשיות של המאניה, פתאום- מן התרוקנות כזאת של אנרגיה, אין כוח ואין חשק ואין מוטיבציה לשום דבר. מדי פעם יש ניצוץ של חיים, של אנרגיה, אולי מן תזכורת קטנטנה למי שאת ולעוצמות שלך, אבל שוב הוא נעלם ומשאיר את הריקנות והאבדון. שלי, תרופות בהחלט יכולות לעזור. חבל לחכות, חבל לסבול. התרופות יתנו לך קצת תמיכה, מן סולם כזה למדרגה קצת יותר נסבלת, בעזרתה תוכלי להתארגן ולמצוא עבודה, בסופו של דבר הבעיה היא פחות פרקטית- של למצוא עבודה, כי הרי כשיש לך אנרגיות את עושה את זה בקלות. הבעיה היא הדיכאון. ועליו התרופות עוזרות להתגבר. תרופות וגם פסיכותרפיה. היית פעם בטיפול? זה עזר לך? מנסיוני זה מנוף חשוב מאד במצב שאת חווה. וכמובן- אנחנו כאן בפורום בשבילך. ואם את רוצה לכתוב אלי למייל את גם מוזמנת. שנה טובה ותרגישי טוב, תמי.