ואולי זה לא דיכאון...

שלום לכולכן.... אני עדיין ישן הרבה, ולא במצב רוח כל-כך טוב, אבל יש לי הרושם שאני לא גולש לדיכאון בסוף. ובעיקר מעיד על כך שאין לי מחשבות אובדניות, שבדרך-כלל מלוות אותי בצורה מאוד חזקה בדיכאון, ואני גם לא שוקל להתאשפז. אם כי האופציה הזו של לשקוע עמוק תמיד מלווה אותי כאיזה רצון תת הכרתי. תודה על העצות....אני בקושי מטפל בעצמי בזמן האחרון, אז לא נראה לי שאני אטפל גם בחתול או בחונך. מעבר לזה שבשביל חונך, אני צריך סל שיקום, ובשביל סל שיקום אני צריך קצבה של ביטוח לאומי וכנראה ביטלו לי את הקצבה כי אני מרוויח יותר מדי, אם כי לא קיבלתי עדיין תשובה רשמית. אמנם אין מחשבות אובדניות, אבל אני עדיין רוצה למות. זה מלווה היה מאז ומעולם, הרצון הזה שהעונש הזה, החיים שלי, שיש בו גם לפעמים רגעים טובים, כבר יגמר. לא היה איכפת לי לא לקום מחר בבוקר או בצהריים. אבל אני יודע שאני אקום, והכל יהיה כמו שהיה. אותם אנשים, אותם מכוניות, אותו יום יום חדגוני ואפרורי וחסר טעם. נו, טוב, האמת היא שאני כן מצליח להכניס קצת צבע לחדגוניות, והחלטתי לנסות לחדש קשרים ישנים לכבוד השנה החדשה, נראה אם אני אעשה את זה בסוף. אז מה את אומרת, תמימי, אין לי סכיזופרניה. ד"ר הידש לא הגיב אז אני לא יודע מה דעתו המקצועית. הרופאה שלי בבית חולים הייתה נחרצת מאוד שאני בי-פולר קלאסי, אבל הפסיכיאטור הנוכחי שלי שאגב כצפוי לא מגלה עקביות בטיפול. בכל מקרה, אני נוטל זיפרקסה, שזו תרופה שנועדה במקור לטיפול בסכיזופרניה, אבל המחקרים החדשניים טוענים שהיא יעילה גם כמייצב לבי-פולרים. ואני נוטל גם ליתיום ברמה שהיא לא טיפולית, שזה אולי קצת מגוחך, אבל הפסיכיאטר מתעקש להשאיר את הליתיום. כשלקחתי בבית חולים שלושה כדורים ליום, היו לתרופה הזו תופעות לואי מטרידות מאוד, אבל ככה על כדור אחד, אין שום בעיה. קשה לסמוך על פסיכיאטרים, שיהיו עקביים באבחנות שלהם, אותו פסיכיאטר לפני שנה אמר לי גם שאני בי-פולר. טוב, יש את הפסיכו-אפקטיב, שזה מעין פשרה באמצע בין השניים. בכל מקרה, הוא לא ממש התעקש על האבחנה. למה אני בכלל מתעסק בזה? האם כדי שיהיה לך סכיזופרניה, אתה חייב לשמוע קולות, כי זה אף פעם לא היה לי... טוב, אז זהו להפעם... שנה טובה מיכאל(מיקי)

היי מיקי שוב אתה מתעסק באבחנה וזה כל כך מוכר לי מעצמי, אבל זה די מיותר כי מה זה חשוב מה כתוב, השאלה היא איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו עושים עם החיים האלה. בשביל סכיזופרניה לא חייבים לשמוע קולות. מדובר על מחלה שגורמת לירידה בלתי הפיכה בתפקוד, שמתבטאת בכהות רגשית, ירידה קוגניטיבית, נסיגה חברתית וכו'. בהרגשה שלי זה לא בדיוק מה שאתה מתאר, בחוויות שלך גם היום, אבל אל תיקח אותי בצורה מקצועית. גם דר' הידש אומר שאי אפשר לאבחן דרך הרשת, ואני בטח קטונתי, אני בסך הכל פסיכולוגית מתמחה, שעובדת עם ילדים ונוער. בכל מקרה, אתה כן נשמע לי בתקופה קצת מלנכולית בחייך, אבל כיף שאתה מבקר וכותב לנו מה שלומך כי תמיד אתה נכנס ללב עם הדברים שאתה כותב. אני מאמינה גדולה בכתיבה, כי היא מרחיקה קצת את החוויה, אתה לא רק חושב על מוות, אתה גם כותב שאתה חושב על מוות, זה נהיה קצת פחות בודד, לא? מכירה את הרצון להיעלם, מכירה מצויין, אבל הרי אי אפשר ממש להיעלם, מה זה יעזור, תמצא את עצמך בגילגול חדש עם אותן הבעיות של עכשיו, בווראיציה עתידנית... תיוולד סכיזו- ביפו- הומו- במקום אחר... ובינתיים, מיקי, אל יירך לבבך, כי שנה חדשה בפתח, וזו הזדמנות מצויינת לסלוח לעצמינו על מי שהיינו ולתת לעצמינו עוד הזדמנות, למחוק את ה"חטאים" והמחלות ושאר מריעין בישין ולהתחיל מהתחלה... סלח לי על האופטימיות הנחרצת. אני מקווה שהיא לא מרגיזה אותך מהמקום הנמוך בו אתה מצוי, בין איבחון עצמי לרצון לישון. מאחלת לך מכל הלב שנה הרבה יותר טובה מהקודמות, אהבה בריאות וטוב. תמי.

היי מיקי, לא פלא שאין לך ככ את הרצון לטפל בעצמך שהרי אם הרופא שלך לא עיקבי ונחרץ בהחלטותיו אז..... איזה אופק מחכה באבחנות סותרות. חוץ מזה אולי תלמד במשך הזמן לא לקחת ברצינות יתירה הגדרות כאלה ואחרות, כי יש המון. אז אולי תסתפק ותתחיל להאמין שעברת משבר נפשי ממושך, ומי יודע ציר הזמן יכה על פניך ולבסוף תגלה שאתה נורמלי לחלוטין. אז שנה טובה, ועם המון חברים.

ברצוני להגיב על שני דברים שכתבת: 1. לגבי הנושא של קצבת הנכות. יכול להיות שתקבל אחוזי נכות נמוכים כי כאמור אתה מרויח יותר מידי. אני חושבת שיש גם מקרים שלא מקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי כי למשל מרוויחים יותר מידי, אבל למרות זאת קובעים לך אחוזי נכות לצורך קבלת הטבות. אני לא בטוחה. תבדוק את זה. 2. כדי שיהיה לך סכיזופרניה אתה לא חייב לשמוע קולות. אני למשל חולת סכיזופרניה ומעולם לא שמעתי קולות. שני מקומות הגדירו אותי כחולת סכיזופרניה. מקום אחד זה אישפוז יום שהכירו אותי כמה חודשים. והשני שמכיר אותי כמה שנים הוא הפסיכיאטר שלי שהוא מצויין באבחנות ובהתאמת תרופות.