הבהרות ושאלה נוספת

אבחנה של BPD ו-OCD קיבלתי מ-3 פסיכיאטרים שונים בזמנים שונים. אבל כולם הגיעו למסקנה לאחר שעת היכרות בלבד... האם הם פשוט יושבים עם ה-DSM ומסמנים V ליד מה שמתאים? לא צריך קצת יותר מזה? לגבי תרופות, לא תהיה בעיה לדעת מה משפיע, כי כבר יש לי ניסיון רב בעניין... אבל עדיין... BPD נשמע כמו משהו רציני, אני לא בטוחה שההגדרה מתאימה לי. ועוד משהו מטריד ביותר: נניח שהבעיה אינה בי אלא במציאות שסביבי - איך עושים את האבחנה? אם התנאים החיצוניים גרועים - זה לא טבעי להגיב בצורות מסויימות? למה לסמם אותי ולא את האחרים!?

האם נבדקת גם ע"י פסיכולוג קליני ע"י טסטים פסיכולוגיים? זה יכול לחזק את ההערכה האבחנתית של הפסיכיאטרים שבדקו אותך. ריספרידל מיועדת לטיפול בפסיכוזה או סכיזופרניה. אם אינך סובלת מאחד מהם, אינך חייבת דווקא בתרופה מסוג זה. הטיפול העיקרי ב-BPD הוא שיחתי ולא תרופתי, במידה ותחליטי שאת מעוניינת בטיפול. מדוע פנית לפסיכיאטרים? מי הפנה אותך אליהם?

בעבר נבדקתי גם ע"י פסיכולוגים. מי שבכל פעם מפנה אותי מחדש לטיפול זה הבוס שלי... אני עו"ד, אגב. ולפניו היה זה הבוס הקודם שהפנה אותי... אפשר לומר שממש לא משתלם להעסיק אותי (-: זה תמיד מתחיל טוב ונגמר בסצינות שקשה להם להתמודד איתן, כנראה. למרות שכל מה שביקשתי זה שיהיה להם איכפת ממני. זה הכל!! אבל בני-אדם רעים מטבעם... לגבי התרופות, פעם לקחתי ריספרדל והוא היחיד שבערך עזר לי להרגיש יותר שלווה, מצד שני הוא גם עשה לי שפעת... השאלה לגבי התרופות היא קריטית - בכל פעם שיש תקופה רעה אז נדפקת לי העבודה, גם עכשיו אני על הסף של לפשל בגדול והם אפילו עוד לא יודעים. כבר קרה לי שפישלתי כי לא יכולתי לעבוד - משהו שקשה להסביר. אבל תמיד יש את השאלות, למשל: למה לי לקחת תרופות, אם הבעיה היא חיצונית אליי? כלומר: אם המציאות שלי דפוקה, לא הגיוני שזה יגרום לי להרגיש/להגיב בצורה מסויימת? לא הגיוני יותר לתת תרופות לכל האחרים...!? (-: