היום אני מרגישה ממש רע ועצוב- אני רוצה רק לישון

אהלן לכולם !! אתם מרגישים את התחושה הזו שקשה להכיל אותה ואז רוצים רק לישון , מזל שיש לי נוקטורנו וקסנקס..אני דוחפת כמה לפה העיקר שלא יהייה ערה..שמתי לב שבבוקר או בצהרים זה לא אותו דבר , אבל אני יודעת העיקקר לישן אני מרגישה כל כל ונמסה להיות לא קיימת קצת לכמה ימים. הסיבה : אהבה נכזכת - זאת שלימדה אותי סמים בפעם הראשונה , זאת שהתאהבתי בה וחוויתי עוצמות מטורפת איתה, פתאום היא בורחת לי וזה מרגיש כל כך לבד. איך אני מקנאה בכל אלה שעברו איבחונים, היה לי הרבה יותר קל אם ההיתי יודעת מה אני, אולי בעצם כל הרופאים הדגולים לא יודעים בעצם מי אני ואני רוצה כל כך הרבה ונראה שנשארת כמעט עם כלום , המון יסורי חרטה , מצפון , הלב מלא במועקה שקשה להכיל. אני אכזבתית את עצמי.עשיתי שטויות ענקיות תמיד חשבתי שאני גבולית כל הבעיות שלי היו מסתכמת בסופו ל עניין עם גברים , אולי חרדת נטישה כמו שאבי נטש אותו.אולי גבולי קטנה , אין לי את כל הסימפטומים המתאימים, אולי אני צריכה פסכיאטרית אחרת , הנוכחית פוחדת לתת לי כדורים ובצדק , הבטחתי לה שלא אתקרב לסם יותר וכמובן שלא עמדתי בדבר , אני חושבת שאני בשליטה.אבל אני בעצם לא שליטה. והוא הלך ממני, אתמול כתב לי שהוא אוהב אותי .היום חזר לחברה שלו זאתי שמחזיקה אותו חזק שלא יתפתה לסמים (יש לו עבר נרקומני עשיר בקהילות והתמכרות . ) אולי הוא פחדד להתקרב אליי כי אני השפעה רעה אבל הוא זה שהכניס אותי בעצם לעולם הדפוק הזה שמורקן לך את הכיסים במכסנים ואני אהבת אותו אהבה גדולה- אבל אני פוחדת שיש לו השפעה שלילית גדולה עלי , אני מפחדת להרוס אותו .אבל אלוהים כמה אני צריכה אותו עכשיו. אז אני כל היום ישנה עם מממלא כדורים, לישון העיקר לא להרגיש או להתמודדד. מה נראה לכם שזהו סימפטום דיכאוני.? לפעמים בא לי לצאת מהבית רק בשביל לקנות קוק ולרוץ אליו הביתה לחטף אותו משם מהחברה הזו שלו.אבל אני פוחדת מנסה להיות בשליטה וזה מרגיש נורא. הצעות? משהו שיוציא ממני את רמת החרדה והאובססיה שלי לגבי ההאהבה ההרסנית הזו. רק טוב , מיטל

היי מיטל כמה קשה מה שאת עוברת. זו בעצם גמילה משני דברים- אהבה גדולה שמילאה את כל כולך יחד עם ההשפעה של הסמים שהפכה את האהבה הזאת ליותר טוטאלית ויותר עוצמתית, ממש כמו במצב מאני, הסמים הרי מחדדים את התודעה, הופכים הכל ליותר בהיר, עוצמתי ונעים. לא שניסיתי סמים, הפסיכוזה שלי היתה הסם שלי, ולכן אני חושבת שאני מבינה את הריקנות הגדולה שאת חווה עכשיו. וכל כך קשה להיגמל. יה, איזה ריקנות, רצון להיעלם, לא להיות. העולם האפור נראה לפעמים בלתי נסבל בבדידות שלו ובלבדיות. אבל מיטל יקרה, את אף פעם לא לבד. אני יכולה להגיד לך שמהחוויה שלי גם במצבים הכי נואשים בהם הייתי, משוגעת לבד ברחובות, בלי כסף, בלי שעות שינה, ממש כמו איזה קבצנית חסרת בית, גם אז לא הייתי באמת לבד. תמיד היו אנשים שאיכשהו באו ועטפו אותי. היה פעם איזה בחור חרדי שכשאיבדתי את הארנק והייתי לבד בירושליים אחרי לילה של הפגנה ואני מבולבלת ופסיכוטית, נתן לי 50 שקל, והוא לא מכיר אותי בכלל. עד היום אני מודה לו בליבי. זוכרת את מעשה החסד הזה שלו שאיפשר לי לחזור לביתי לשפיותי ולחיי. והיו עוד הרבה מקרים כאלה. ולפעמים אנחנו צריכים לקחת אחריות על גורלינו ולהגיד שאנחנו צריכים יותר תמיכה ממה שאנחנו מקבלים. את עובדת? יש איזה מסגרת שמחייבת אותך לקום בבוקר? אולי ללכת לאישפוז יום? מסגרת של עוד אנשים יכולה מאד לחזק ולעטוף אותך בחוויות הגמילה הקשות שאת עוברת. ומיטל- תניחי קצת לאיבחונים. זה ממש לא חשוב איזה הפרעת אישיות את, אם בכלל. ועכשיו בטח אי אפשר לדעת כי את בעיצומו של משבר. מה שבטוח הוא שאת מאד סובלת. וממה שהכרתי אותך מהפורום- את תמיד אופטימית וחזקה באופייך. ורוצה לצאת מהמצב הזה שלך. אז תניחי לאיבחונים. אני מכירה את הצורך הזה לאבחן את עצמינו. מכירה אותו מצויין. אני איבחנתי את עצמי בכל הפרעות האישיות ומחלות הנפש שקיימות בDSM כולל סכיזופרניה, בורדרליין, הפרעת אישיות תלותית הפרעת אישיות נקרציסטית וכמובן- מניה דיפרסיה (טוב, את זה גם אבחנו אותי אחרים). הנטייה לאבחן את עצמינו היא עוד סוג של שיפוט עצמי. לאן זה מוביל אותנו? לעוד שינאה עצמית? תניחי את זה בצד. ואם את זקוקה לחיבוק וירטואלי או אחר, יש לך אותו כאן ממני, וגם במייל, אם את רוצה. יגיעו גם ימים טובים יותר. תרגישי טוב, תמי.

תמי יקרה ! אינני מודעת כל כך למצבי , האם אני בשליטה על חיי או לא. אין ספק שהפסכיאטרית שלי מודאגת ממני , אני מרגישה שאין לה צורך לכך. אבל מי יודע יכול להיות שאני בהכחשה. הצורך להעלם הוא כבר כמה ימים. ולכן שאלתי אם זה סימפטום דיכאוני? כי האמת שחוץ מעצב וחרטה ואולי קצת בושה . אני לא מרגישה את הדאון הזה שהיה נוהג לשתק אותי לפני כמה שנים..והעיק עליי מאד. אולי לדיכאון יש כמה צורות ? מה שטוב בי או בעצם רע בי שאני טוטאלית בהכל , לכן יש בי כוחות עצומים שמניעים אותי קדימה או אחורה לפעמים, הכל בשליטה אצלי בדרך כלל אני יודעת מה אני עושה ומה אני רוצה . אבל אני הולכת על חבל מאד דק.ואם נפלתי לצד השני זה עלול להיות מסוכן כן אני עובדת בלילות -בטיפול בילדים עם מגבלויות .כל פעם שעוברים עליי דברים, אני מתרחקת מכולם , נותרתי כמעט ללא חברים רבים וגם לא אם כולם אני יכולה לדבר, נראה שגם הם התעייפו ממני. אז זה די לבד. כי אני מוצאת את עצמי משועממת עד מאד. נורא רציתי לחזור לטיפול - אולי אני צריכה להבין שהפעם דברים התפזרו לי וכן איבדתי שליטה , אבל כפי שאמרתי באמת נותרתי ללא גרוש. ואני מתחילה לחשוב כמו מסוממת שזה סכום גדול שאפשר להוציא על סמים עם האהבה שלי. אני לא חושבת שפיתחתי תלות פסיכולוגית ענקית בסם , או שהגעתי למטה, לכן מסגרת של נרקמונים אנונימים באמת לא באה בחשבון . אני עדין הולכת על חבל דק בעניין הזה. ואני צריכה עזרה והכוונה כדי לא להגיע לשם. אני יודעת שאני צריכה לעשות את זה לבד , ולנתק את הקשר עם הבחור שבסה"כ יש לו השפעה רעה עליי בעניין , אבל זה כמו שאמרת , אכן צדקת , זה כ"כ מאני , עוצמתי , חוויתי ,ממלא אותך בביטחון ואהבה גדולה שזה נעלם.אכן הנפילה היא תהומית . האם יש איזה מקום שבו אפשר לדבר עם פסיכולוגים ולא גובים כסף? זה גוף ממשלתי אולי? אם כן , האם זה רשום במחשב ונגיש לכל אחד ? עם חיבוק רחב , מיטל