קהות כל הרגשות הרצונות הכמיהה לאהבה יחד עם הדיכאון
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לד"ר הידש ולכולם, אני לוקח סרוקסט כדור אחד ואדרונקס 2 כדורים ביום. את שניהם אני לוקח ולקחתי גם בעבר הרבה חודשים, סה"כ אפשר לומר אם נצרף את כל התרופות-כשנה, דא עקא שבחודשיים האחרונים כמו שרגש הדיכאון קהה כך גם קהו אצלי כל הרגשות האחרים, אם פעם כמהתי לאהבה, היום כבר לא, אין לי כח, נהייתי מעין "זומבי"! וזה לא טוב, שכן אם פעם הייתי סובל מכך שאין אהבה היום אני סובל מכך שאין לי חשק לאהבה, ולמרות זאת כשאני רואה בנות אני מרגיש החמצה. מה אפשר לעשות במקרה הנ"ל, האם שינוי מינון יכול להוריד את הזומביות?
שלום לך, קראתי ומאד הבנתי על מה אתה מדבר. גם אני לקחתי בעבר תרופות מסויימות שגרמו לי לכהות רגשית, ולצמצום הספקטרום הרגשי. מבחינתי זו הייתה סיבה מספיק טובה לשנות, מינון או תרופה. מכיוון שתרופות הן עניין אנדבדואלי לא אמליץ על זו או אחרת. אך שתי התרופות שציינת -כשלקחתי בנפרד, ובמינונים קטנים יותר, עדיין גרמו לי לכהות הזו שהיא אכן בלתי נסבלת. מציעה לך לדבר על כך עם הפסיכיאטר שלך. ולבדוק איתו אולי להוריד מינון, תרופה, או לשנות. לדעתי המחיר הנפשי מאד גבוהה והחיים מלאים ועשירים מכדי שנפספס או נחמיץ רגשות, כמיהות, עקב זומביות תרופתית. שנה טובה לך. מירי
ראשית, נוגדי דיכאון לא גורמים לזומביות. שנית, לא ברור למה אתה מתכוון במשפט-"היום אני סובל מכך שאין לי חשק לאהבה". כיצד חוסר חשק גורם לך לסבל? האם לפני התרופות היית פעיל מבחינה מינית?
לבדס שאלתך מאוד במקום וכפי שמירי כתבה התופעה לא נדירה. הפתרון הוא החלפת התרופה אבל כמובן שצריך לחשוב על היתרונות והסיכונים בכל החלפת תרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
גם כאשר לקחתי את התרופות. משום מה הפסקתי את הסרוקסט לפני 3 חודשים ואז ירד לי החשק המיני ולמרות שחזרתי אליו לפני חודשיים לא חזר לי החשק המיני.
