ועדה לקביעת כושרי לעבודה במשרד הבטחון.

אני נחשב לנכה צהל מתאונת דרכים שהיתה לי בשנת 1978.קיבלתי סעיף של נכות לפי סעיף 34ג בסך הכול כולל 20% . נרשם לי האירוע של תאונת הדרכים עם זעזוע מוח. אז הייתי באמצע לימודי בטכניון בחיפה ולמדתי הנדסה. מאז שסיימתי את הלימודים לא התמדתי בעבודה בהנדסה ועבדתי גם כמתווך דירות. דרכי לא היתה סוגה בשושנים. מאז התאונה כנראה ירדו לי הציונים ונעשיתי אדיש אבל בכל זאת הצלחתי להשלים את הלימודים. היום אני מפחד לעסוק בכלל במקצוע מאחר והמקצוע שבחרתי כמהנדס בניין נראה לי מפחיד ורצינ יותר מידי ואני לא יכול לקחת על עצמי אחריות יותר. בעבר עבדתי קצת במקצוע אבל תמיד נשארו לי החששות שמא לא עשיתי בסדר. אני מטופל אצל מרפאות חוץ רמב"ם בחיפה דרך משרד הבטחון. לפני כעשר שנים אושפזתי על בסיס פרנויה עקב סיכסוכי בניה עם שכנים שעה שבניתי לעצמי תוספת בניה. הנכות שלי במשרד הבטחון מתחלק ל- 10% ע"ח השרות ו-10% שלא ע"ח השרות. יש לי משפחה שיש בה גם 2 אחים חולי נפש. אז לפני עשר שנים בקשתי שמשרד הבטחון יכיר בי בהחמרה אך הועדה דחתה את תביעתי להחמרה בטענה שיש לי תהליך סכיזופרני מאז והתהליך מתגבר עם הזמן. אז הייתי במצב על הפנים, ונציגי משרד הבטחון אמרו לי שאפנה למוסד לביטוח לאומי וכך עשיתי ועד היום אני מקבל מהם גימלת נכות הואיל ולא הצלחתי להסתדר עבודה . היום אני מטופל בריספרדל 2 מ"ג ליום וכן סיפרלקס 10 מ"ג ליום וכדורי שינה. הרופא של ברמב"ם קבע שיש לי פי טי אס די אבל לא באופן מוגבר. כן הוא קבע לי כי איני יכול לעבוד כמהנדס בניין, ובכלל. אני כן יכול לעבוד 4 שע' ביום בהתנדבות. עם ההמלצה הזאת ניגשתי למשרד הבטחון לרופא המחוזי שקבע לי כי אני כן יכול לעבוד 4 שעות כעובד רגיל ולא כמתנדב. לבסוף שלח אותי הרופא המחוזי באגף השיקום בחיפה לעטד רופא פסיכיאטר שיקבע את מצב כושרי לעבודה. אותו רופא הוא מנהל מחלקה בבית חולים מזרע ששמו חואן בר אל קבע כי איני מסוגל לעבוד בכלל אלא בהתנדבות. כן קבע כי ניכר שיש לי פגיעה קוגנטיבית פרה פרונטלית. אני הבנתי שזו פגיעה מהזעזוע מוח. שעברתי. לבסוף הרופא המחוזי של משרד הבטחון החליט להעמיד אותי בפני ועדה מורחבת לקביעת כושרי לעבודה. ניגשתי לועדה הזו ומאחר ואני רגיש ללחצים נפשיים וסובל מכאבים בחזה ואף אושפזתי במחלקה קרדיולוגית בחיפה במשך 8 ימים , לא רציתי להיות לבד בועדה ובקשתי להכניס את אשתי. אני התווכחתי איתם שמותר לי להכניס את אשתי וזו זכותי החוקית. לא רציתי להיות חשוף ללחץ ואחר כך לחטוף כאבים בחזה כפי שהיה לי עם הרופא התעסקותי של אגף השיקום כ-8 חודשים לפני כן. יו"ר הועדה לא הסכים בשום פנים להכניס את אשתי ונאלצתי לעזוב את הועדה מחשש שאתפרץ , אצעק ואולי אפילו הייתי יכול להפוך עליהם את השולחן כי ייתכן והם היו מרגיזים אותי. אני פשוט אין לי כוח למשחקים יש מסמכים רפואיים של 3 פסיכיאטרים שקבעו כי אינני מסוגל לעבודה, והם מתעקשים שכן. בקיצור פניתי למשרד מבקר המדינה לבירור העיניין באם אני זכאי להיכנס עם מלווה לפי חוק זכויות החולה. הדבר נמצא בבדיקה כעת. אני נשוי ואב לילדה כבת -7 ואשתי נכת צה"ל אף היא עקב כריתת ריאה. אני חייב לעזור לה הרבה בתחזוקת הבית ואשתי לא יכולה להסתדר לבד במשק הבית. העובדת השיקומית מכירה אותי ואת כל הבעיות של וערכו לי גם ביקור בית. עכשיו אני לא יודע אם אגיש החמרה אני אקבל אחוזים יותר גבוהים במשרד הבטחון. אני רציתי לדעת האם היה לי הזכות להתעקש שלא להישאר לבד מול הועדה? רציתי גם לברר אם שווה לי להגיש החמרה, ובמיוחד לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בי ב-50% נכות כנראה לפי סעיף 33ד למבחנים. כיום אני נכה משולב כאילו שהנכות של המוסד לביטוח לאומי לא קשורה לנכות מהתאונה, אבל מה שקשור זה הפי טי אס די והפגיעה הקוגנטיבית פרהפרונטלית . יש לציין כי עשיתי מבדקים נירולגיים קוגנטיביים וכן מבחן אצל נוירופסיכולג שקבעו לי שאין פגיעה קוגנטיבית. אם כך אני לא מבין האם יש הבדל בין פגיעה קוגנטיבית פסיכולוגית נירולוגית לפגיעה קוגנטיבית פסיכיאטרית? טוב ד"ר הידש כתבתי כמעט את כל קורות מחלותיי ואני מעוניין לקבל אינפורמציה מה כדאי לעשות? תודה.

יוסי היקר אני ממש לא יודעת לתת לך תשובות קונקרטיות לבעייה שלך אבל רק רציתי להגיד שהסיפור שלך מאד נגע לליבי ומאד כאבתי את הנוקשות של הוועדה שלא איפשרה לאישתך להיות איתך בוועדה. כל כך הרבה סבל אתה עובר בחייך, למה הבירוקרטים האלה צריכים להקשות עוד יותר? לפעמים אני מרגישה שהסבל הגדול של המחלות והבעיות שלנו הוא הבורות וצרות העין של הציבור- יותר מהמחלות עצמן. ואין ספק שPTSD היא הפרעה קשה מאד בפני עצמה, וגם הבעיות האחרות שתיארת. אבל אם הגורמים שאמורים לטפל בך היו קצת יותר אמפטיים וסובלניים, פחות נוקשים ומכסי תחת, יותר מאמינים ותומכים, האם זה לא היה מקל באופן מהותי על הסבל שלך ושל אחרים במצבך? אני מאחלת לך שיהיו לך המון כוחות להתמודד עם כל הוועדות האלה ולגבור על הבורות והנוקשות. נשמע שאתה אדם עם המון המון כוחות שמצליח להתמודד עם דברים קשים מאד בחיים, ועדיין לא מתייאש. חזק ואמץ ותרגיש טוב, תמי.

ליוסי אכן מדובר בדברים מורכבים, משרד הביטחון מכיר ב 50% מהנכות הנפשית וישנן מספר פגיעות נפשיות (PTSD, סכיזופרניה, פגיעה קוגניטיבית) ובהחלט צפוי שאתה תיפול בין הכסאות. כפי שאתה מתאר את מצבך בהחלט ישנה החמרה במצב ומשרד הביטחון והביטוח הלאומי צריכים להכיר בכך, לפחות כל אחד בחלקו. כמובן שאתה יכול לתבוע החמרה ולראות מה יקרה בועדה, למרות שהסיכויים כאן אינם גבוהים. לצערי אני חושב שהדבר היחיד שיעזור הוא לפנות לעורך דין אשר מומחה בנושא, לבקש חוות דעת פרטית ועם אלו להגיש ערעור על ההחלטה שתהיה לוועדה. לצערי זה עולה הרבה כסף אבל זה מה שקורה בדרך כלל..... כל טוב דר' גיורא הידש