עזרה-דחוף!!!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בני עומד להתגייס בימים הקרובים. הוא נמצא כעת במצב של חרדה ומועקה. זה גורם לו לחוסר תיאבון, לאי שקט, לבחילה,ולחוסר שינה. כשהוא חושב על הצפוי בקרוב= הגיוס, הוא נעשה עצוב עד דמעות. פתיחת הדף החדש בחיים מלחיצה אותו והוא לא מצליח להרגיע את עצמו. הוא רואה את הכל מפחיד , שחור ונורא מכל. בעיקרון הוא רוצה להתגייס ועד לפני מס' ימים הייתה לו מוטיבציה. אבל עכשיו כשהוא מרגיש כך, הוא נחלש ומרגיש שזה גדול עליו. נתתי לו כדורים בשם- קלמנרבין אבל זה לא עוזר. מה עוד אפשר לתת לו להרגעה? מה עוד אני כאמא יכולה לעשות כדי לעזור לו כרגע? אני מקשיבה לו , מעודדת, מנסה להביא את הדברים לפרופורציות נכונות, עוטפת אותו באהבה - מה עוד עלי לעשות? אגב, מקרים דומים כבר קרו בעבר כאשר הוא היה צריך לעבור שלב בחיים. הוא שוחח אז עם פסיכיאטר והזמן עשה את שלו - הוא התגבר. אני מאמינה שגם עכשיו הוא יצליח להתגבר אבל עד שזה יקרה איך עוזרים לו?
אמא יקרה כאם שחוותה את מה שאת מתארת, אני ממליצה לעודד אותו לשוחח עם הקב"ן ביום הגיוס. לא להסתיר ולא להתבייש בזה. בהצלחה, נינה.
אני לא יודעת מה זה קלמנרבין אבל נדמה לי שזה כדור הרגעה טבעי. מהנסיון שלי- אלו לא עוזרים הרבה. ולא קורה כלום אם בתקופה לחוצה לוקחים קצת כדורי הרגעה "אמיתיים" - כמו אסיול או ואבן. זה יכול מאד לעזור, ולשחרר את המתח שמזין את עצמו כל הזמן (עצם המתח גורר עוד לחץ לגבי העתיד, ואם הוא יפסק לאט לאט גם הנפש תרגע, ואז יהיה פחות צורך בכדור).
לאמא אכן מצב לא פשוט במיוחד כאשר כדאי להגיע לשירות עם כוחות רבים ככול האפשר. הייתי שוקל בכל זאת פגישה אחת עם פסיכולוג אשר יכול להוסיף ולתמוך בבן עם כלים מקצועיים, כמובן בנוסף לתמיכה שאת נותנת לו ונראה שאת עושה את המקסימום. בהבדל מהפעמים הקודמות הפעם הבן יוצא מהבית למסגרת מלחיצה ובמיוחד בהתחלה. בפעמים הקודמות הוא תמיד בא בערב הבייתה ויכולת לעודד אותו לדבר אתו אבל הצבא הוא שונה. לכן, אני סומך על דעתך שבסופו של דבר הבן יסתדר וברוך השם יש כיום טלפונים סלולריים כאשר הקשר עם הבית הוא הדוק הרבה יותר. אבל צריכים להיות זהירים, אם חס וחלילה הבן נכנס למשבר בסביבות הגיוס (לפני או אחרי), צריך לפנות מיד לגורם של בריאות הנפש בלישכת הגיוס או בצבא. בהצלחה דר' גיורא הידש