חבר שאובחן במניה דפרסיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני סטודנטית ועבדתי במרפאות וטריניריות, וכמעט תמיד הייתה לי מחלה וידעתי איך לטפל, וכיצד לעזור לחולה. לכל בעיה תמיד יש פתרון.. האמנם?! מה אני עושה כשחבר טוב שלי פתאום נופל... ונראה כל כך מרוחק ובעולם אחר, איך אפשר לעזור לו, הוא נכנס ויוצא מאשפוז, משפחתו שבורה לגמרי והחברים לא יודעים מה לעשות. כיצד לעזור לו, תחילה כולם קפצו עליו והם (החברים) אלו שלקחו אותו לפסיכיאטר. אמרו לנו לשמור קצת מרחק, לתת לו space. לבינתיים הוא לוקח כדורים לפעמים (מקיא אותם). ואני שומרת מרחק.. אבל אני רוצה לעזור, יש דרך? יש פתרון למחלה הזו?
דנה היקרה התרגשתי לקרוא את דבריך ולהרגיש את האיכפתיות העמוקה שאת מרגישה כלפי אותו חבר שלך שנופל. איך עוזרים לחבר שנופל? שסובל ממניה דיפרסיה? האם לכל מחלה יש תרופה? ומהי התרופה שאנו יכולים לתת לחברים שלנו??? זה מפחיד במיוחד במחלות כאלה, שנראה שהן פוגעות באישיות של הבנאדם. לאן נעלם החבר? נראה כל כך מרוחק ולא שייך... מתאשפז, יוצא, המשפחה שבורה... מה עושים? מהניסיון שלי כבעלת מחלה כזאת, חברים טובים שלי פשוט נשארו להיות איתי, לא חשוב באיזה מצב הייתי. למשל- הייתי במצב פסיכוטי- מאני. חשבתי שיש לי כוחות מיוחדים ושאני מרכז העולם. האמנתי שאני המשיח. שמלחמות פנימיות שמתרחשות בתוך נפשי משפיעות על העולם שבחוץ, באופן קונקרטי. יחד עם זאת הרגשתי כל כך לבד, מבוהלת, רדופה שדים. התקשרתי לחברת ילדות שלי ושאלתי אותה האם יתכן שהשריפה ביער שורש שהיתה באותו זמן קשורה אלי. החברה שלי הקשיבה ואז ענתה- אני לא חושבת... עד היום אני זוכרת את התשובה שלה- כל כך לא שיפוטית, כל כך אמפטית, כל כך איתי. כך ליוותה אותי בשתי פסיכוזות ובדיכאונות שאחריהם. פשוט הקשיבה לי, בלי להתווכח, בלי להיבהל. אין ערך לתמיכה של חברים בתקופות קשות. למסר- שלמרות שאתה משוגע, או מאני או דיכאוני, אני איתך, אוהב אותך, כי יש לך את המחלה, אבל אתה יותר מהמחלה, אתה אדם שלם ואני עדיין מסוגל לראות אותך, מעבר למחלה. החבר שלך ירגיש יותר טוב. תמיד יד את התשתית למחלה, כי זוהי מחלה כרונית עם נטייה לפרוץ בתקופות לחץ, אבל יש גם תקופות די ארוכות בהם יחזור להיות כאחד האדם ויצטרך להתמודד עם בעיות פסיכולוגיות לא פשוטות לגבי הדימוי העצמי שלו כאדם שסובל ממחלה נפשית. יותר מסובך לסבול ממחלה נפשית כי הקשר שלה למצב הפסיכולוגי בולט יותר ממחלות פיזיות כמו שהיו לחיות בהן טיפלת במרפאות. וקשה ומבלבל להבחין בין האישיות לבין החלקים שנפגעים במחלה- השיפוט, החשיבה, מצב הרוח. ניתן לקרוא קצת על המחלה כדי להכיר ולהבין, זה תמיד עוזר. ואם את שואלת איך לעזור- פשוט תהיי שם בשבילו, כאילו סבל ממחלה אחרת בגוף. מקווה שעזרתי, תמי.
תודה לתמי ולדבריך החמים. כל טוב דר' גיורא הידש
בתור אחד שחולה במאניה דפרסיה אני יכול הגיד לך בדיוק מה שתמימי אומרת תהיי שם בשבילו ותאמיני לי שהוא יזכור ויעריך את זה שהיית שם בשבילו ברגעים הקשים אנטי זוכר את מטי שהיה בשבילי ולעומת זאת גם את ומי שבעט לי בתחת
תודה רבה לכולכם על התמיכה והעזרה. במיוחד לך, תמי.. תשובתך מאוד עזרה לי דנה
