גירויים חיצוניים

הבנתי (אולי לא נכון) שיש איזה הורמון או חומר מסויים במוח שאחראי לווסת ולקבוע כמה גירויים חיצוניים אנחנו צריכים. כאלה שיש להם הרבה מהחומר צריכים הרבה גירויים ואז הם לא יכולים להיות מרוכזים והם היפרים ואולי אפילו במקרים קיצוניים מדמיינים דברים ומדברים אל עצמם הכל כדאי ליצור גירויים. ולעומת זאת אם יש לך מעט מהחומר מדי מהחומר אז אתה ישנוני,רגוע וחושב פחות... פחות מדבר , פחות היפר ואנרגטי כי אינך דורש הרבה גירויים. מה שמו של החומר הזה? האם יש כמה? ומה הקשר בין החומר לבעיות ריכוז וקשב ולבעיות פסיכוטיות וסכיזופרניות? אני יודע ששאלתי הרבה שאלות אבל נראה לי שהם קשורות אחת לשניה

לאייל, נדמה לי שאתה מדבר על דופמין, שקשור להפרעות קשב וריכוז וגם למצבים פסיכוטיים. אני לא יודעת בדיוק מה ההסבר לגבי הפרעת קשב וריכוז, אבל הנה קישור מעניין המסביר את התפקיד של דופמין במערכת הנותת משמעות לגירויים והקשר של כך לפסיכוזה. http://www.mentalnet.org.il/article/?id=3e328d0e7c5d7118b80efa279963b0ae שבוע טוב, אני.

תודה לשרון, אכן נראה שהכוונה היא לדופמין הידש