גמילה ופספוסים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני אם לבת בגיל 6 ולבן בגיל שנתיים וחצי. בתחילת הקייץ גמלתי את בני מחיתולים גמילת יום. הגמילה עברה בהצלחה ועם פספוסים מעטים. בני נמצא באותו משפחתון והתחיל את השנה השניה בו. הוא מאוד אוהב את חבריו ואת הגננת. בשבוע האחרון הוא החל לפספס המון והגננת קצת נכנסה ומספרת שגם תחיל להרביץ שזה ממש לא אופייני לו. היום הוא גם עשה קקי בתחתונים והודיע רק אחרי שסיים. הייתי שמחה לקבל עצה כיצד להתיחס ומה לייעץ לגננת. היא גם ציינה שהוא התחיל לשחק עם איבר מינו גם תוך כדי אוכל או משחק. אני אשמח לקבל תשובה מהירה תודה , שירן
שירן היקרה !! עצתי לך לפנות לפורום יחסי הורים ילדים , אני בטוחה שהידע שם רחב יותר , מה עוד שבפסכיאטריה יש התמחות למבוגרים ולילדים . ואני לא בטוחה שד"ר הידש מתמחה בילדים . רק טוב ושבת שלום , מיטל
לשירן תצטרכי להייעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג המומחים לילדים, אני מומחה למבוגרים ולכן איני יכול להשיב לך תשובה מקצועית. שבת שלום, דר' גיורא הידש
לשירן אני לא מומחית לגיל הרך, אלא אמא לשתי בנות ופסיכולוגית ילדים ונוער. אנסה לענות לך מה דעתי אבל תביאי אותה בעירבון מוגבל, ותתייעצי גם עם איש מקצוע נוסף, יש פורום פסיכותרפיה ופסיכולגיה קלינית, תנסי שם. השנה התחילה, ולמרות שהבן שלך מכיר את הילדים ואת הגננת, בכל זאת יכול להיות שזה קשור לחזרה מהבית ומהחופש? בהתפתחות תמיד יש התקדמות ונסיגה. זה נורמלי ולא צריך לעשות מזה יותר מדי עניין. הגננת בעצמה אמורה לדעת מה עושים במצבים כאלה, כי הבן שלך הוא בטח לא הראשון שמרביץ, או שמפספס בתחתונים... מה שכן אפשר זה לחזק את הבן על התנהגות חיובית- אולי עם מדבקה על התנהגות טובה, סוכריה על יום שלא פיספס, מילה טובה וחיבוק. מן הסתם יש לו איזה קושי, לא משהו מאד חמור אבל משהו שבהחלט אפשר לעבור אותו עם תמיכה ואהבה, כמו כל משבר אחר שעובר עלינו ועל ילדינו. בהצלחה, תמי.
