אישיות לעומת ביולוגיה - מבקש שוב את דעתכם
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
נגיד לבן-אדם יש בעיה אישיותית כלשהי שנגרמה לו בגלל טראומה בילדות ובגללה הוא כל הזמן מחפש "אמא" שתגן עליו בלי הפסקה וזה הדבר היחיד שמעניין אותי בחיים אפילו שהוא כבר בן 30... כל עוד הוא לא מוצא את "אימו" (חבר,חברה,אישה,הורים) הוא נמצא בחרדה גבוהה ורמות הסרוטונין שלו ירדות + מערכת העצבים של נכנסת למצב של פחד. עכשיו: אם נעלה לו רמות סרוטונין עם SSRI לדוגמא וניתן לו קלונקס שירגיע לו את מערכת העצבים שלו ואז הוא יהיה כביכול במצב ביולוגי "נורמלי" ו"רגוע" - האם הוא יפסיק לחפש את ה-"אמא שלו"? (כלומר האם ההפרעה תישאר בזמן שבו מבחינה ביולוגית הכל בסדר?) ניסוח אחר קצר ולוגי יותר (מה גורם למה?): האם תינוק בגלל שהוא לא מוצא את אימו הוא נכנס לחרדה? או שהחרדה היא הדבר הקדום יותר ובעקבותה הוא מתחיל לחפש את אימו? בסופו של דבר אני מנסה להבין האם תרופות יכולות לגרום להפרעת האישיות להיות לא רלוונטית ומורגשת כי היא לא תופעל...
בד"כ אנשים עם הפרעות באישיות (מכל הסוגים) לא רוצים להשתנות ולכן הם לא יקחו תרופות, גם אם יהיו כאלה. אדם עם הפרעת אישיות יעדיף להתאבד מאשר להשתנות. אבל אני יודע שיש נסיונות לפתח תרופות כאלה כי לעיתים הפרעת אישיות קשורה להתנהגות אנטי-סוציאלית קשה שגורמת לחברה סבל ונזק רב. בשלב זה מדובר בניסויים בלבד בחו"ל ואין תוצאות שיכולות להצביע על פריצת דרך. התרופות האחרות שיש כיום הן לא מספיק סלקטיביות בשביל מטרה זאת.
רז אני מניחה שכדורים לא יגרמו להפרעת אישיות להעלם , אדם שירצה את "אמא" ילך ויחפש אותה , בפרט שזהו צורך כל כך גדול של כל אדם אשר בהינו. מה שכן הכדורים יוכלו למזער את החרדות הגדולות והדיכאונות הגדולים הבאים בעקבות כמיהה זו , ואז היכולת להתמודד עם ההפרעה המסויימת תהיה קלה יותר. בקשר לשאלה מה בא קודם הביצה או התרנגולת , אני חושבת שזוהי שאלה מאד מורכבת החרדה לאם שקיימת בכל תינוק ובעקבותיה החיפוש אחריה או כאשר אמא נעלמת החרדה באה ? אני לא יודעת , מסקרן לשמוע רק טוב , מיטל
לרז, השאלה מאוד מורכבת ועדיין אין לנו תשובה טובה. לא אתייחס לשאלה של ביצה או תרנגולת כי איני רואה לכך חשיבות מעשית. אחרי שלב מסויים כבר נמצאים במעגל של ביצה/תרנגולת ולא חשוב כלל מי היה ראשון. אומנם התרופות נוגדות הדיכאון לא אמורות לגרום לשינוי בהתנהגות או באישיות, אבל כנראה שהן כן עושות משהו. כבר שאלתי מספר פעמים בפורום מה התרופות עושות לאנשים שאין להם דיכאון "לאנשים בריאים"? אין ספק שכיום עם הפופולריות של התרופות הללו אנשים בריאים רבים לוקחים אותן. כמובן שאפשר לשאול גם בדרך שונה. אדם שהיה בדיכאון ומטופל והדיכאון חלף, כעת הוא בריא וממשיך ליטול את התרופה נוגדת הדיכאון למניעה, האם יש שינוי באישיותו? מי מוכן ויכול לספר מניסיונו? שבת שלום, דר' גיורא הידש
