לדנה היקרה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
קראתי בעיון את מה שכתבת וכמו כן את הקטע מהספר של עמוס עוז את יודעת שיש יךדים זה ממש לא פשוט המטפלת שלי הטובה אמרה לי פעם שהנורא אחרע ניסיון האובדני זה הילדים שנישארים עם המעשה שספק עפ פעם יבינו אותו ושלא נדבר על הסתבכות הרגשית שלהם אבל ....אני רוויה טיפולים אישפוזים וניסיונות אובדנים ברור שהילדים סובלים אותי במצבים הקשים שלי שאני בדיכאון שאני מאושפזת אבל עיך איך עוברים את זה שוב ושוב וצומחים משם בנתים אני רק התרחבתי מעודף מישקל אכילה תרופות אבל זה לא ממש לא הענין איך עוברים כול פעם את הנפילות האלה ממש קשה לי אני חושבת שאת מבינה את זה בא לי להעלם להתחפר לתוך עצמי ולא להיות היום היה לי יום נורא בכיתי המון ומה שהציעו לי ממש לא היה לענין ואפילו בזוי טוב עם עאשה משהו הזמיו אותך ללויה שלי שאולי לך ולאחרים האופטימים יהייה צמיחה משם אני חושבת שגם הבת שלי בת הכימעט 14 היתה עושה הכול כדי שלא העשה כלום אבל לא שמעתן על הסף אין כוח זהו אולי מחר תיזרח השמש ואולי אני יהייה ואלי לא אבל תודה
תודה על ההזמנה, אבל הלוויות ואני לא הולכים טוב ביחד. אני מעדיפה שתזמיני אותי לכוס קפה כשתרגישי יותר טוב. מה דעתך? אני בטוחה שהבת שלך תשמח שאמא שלה תחזור הביתה ואני בטוחה שמחר השמש תזרח ואת אולי עדיין לא תזרחי, אבל תהיי פה, בשבילך ובשביל כל מי שאוהב אותך, צריך אותך ותלוי בך. לילה טוב, דנה
