הרבה זמן עבר

שלום לכל החדשים ואם נשארו פה גם לותיקים המון זמן לא הייתי פה , יובלות וזה לוואי דווקא כי הכל היה בסדר פשוט לא יצא לי להכנס או שהיה לי קשה מדי לכתוב פה. עברתי במהלך השנה הזו תהפוכות רבות. התחלתי ללמוד לימודי הסבה לסיעוד לאחר תואר ראשון באנגלית וזו הייתה השנה הקשה ביותר בחיי . בחיים שלי לא נאלצתי לעמוד בלחצים כאלה ועברתי קורסים שבחיים שלי לא חשבתי שאצליח ללמוד כמו כמיה, ביוכמיה וכדומה. עברתי את השנה בהצלחה מרובה ואני גאה בעצמי על כך אך זה גבה מחיר גם . מבחינה נפשית עדיין לא נפטרתי מהתקפי החרדה ונראה כל פעם שיש משהו אחר. אצלי החרדה לא מתבטאת בדפיקות לב, הזעה וכדומה למרות שגם זה בא לפעמים אלה יותר בהפרעות אובססיביות שונות - הרצון לנשום עמוק כל הזמן, לבלוע כל הזמן, לכחכך ועכשו משהו חדש- נתקיעים לי שירים ומשפטים בראש. אני חוזרת על שורה משיר מאה פעם בראש או כאילו חושבת בקול וזה כל כך מעצבן מלחיץ ומטריד שאין לזה מילים לתאר את הסבל. אני עדיין עם רמרון וכבר חצי שנה עם רספרידל 1 מ"ג. יש תקופות טובות יותר, יש תקופות קשות מאוד של בכי ויאוש זהו. מקווה לשמוע מחברותיי הוותיקות פה אריאל

היי אריאל כל הכבוד על ההצלחה בלימודים, וברוכה השבה לפורומינו הקטן... שבת שלום ורק בריאות, תמי.

לאריאל כיף לשמוע ממך וטוב שאת מצליחה לעשות את אשר את מתכננת למרות שאני יודע שמהרבה סיבות זה לא קל ואפילו קשה במיוחד. בהחלט מגיע לך חופש אחרי סיום השנה ואני מקווה שאת מצליחה גם לנוח וגם לאסוף כוחות. כיף לשמוע ממך הידש

תודה תמי על קבלת הפנים החמה אריאל