אהבה אובססיבית

שלום, אני בת 22, וישנו בחור שכבר 5 שנים מאוהב בי.. בהתחלה הייתי רואה אותו הרבה פעמים ברחוב ליד הבית שלי,הוא כנראה היה מחכה שאני אעבור שם והיה שואל אותי מה שלומי, אומר לי שלום כל פעם וכו'.. לא ייחסתי לזה כלל חשיבות והתעלמתי ממנו. יש לציין שלא הכרתי אותו כלל לפני כן ובהתחלה חשבתי שהוא מתבלבל ביני למישהי אחרת.. במשך כל 5 השנים האחרונות הייתי רואה אותו הרבה פעמים ליד הבית שלי, נועץ בי מבטים, עובר לידי "במקרה" וכו'.. אך התעלמתי מכל הסיפור. לפני כשנתיים הוא חיכה לי ממש ליד הבית (הוא כבר יודע בדיוק היכן אני גרה..) והביא לי פתק בו כתב שהוא אוהב אותי כבר הרבה שנים, רוצה להיות איתי, לא מסוגל לחשוב שאהיה עם מישהו אחר וכו'.. אז כבר הבנתי שאותו בחור לא לגמרי בריא בנפשו ואובססיבי לגבי. המשכתי להתעלם מכל העניין (בעיקר מהסיבה שבאותה התק' לא גרתי בבית ולכן גם לא פחדתי להפגש עמו שוב). כיום, אני שוב גרה בבית, אני רואה אותו הרבה פעמים מסתובב ליד הבית שלי ואני כבר די מפוחדת.. עד כדי כך שאני מפחדת לצאת לבד מהבית מחשש שאראה אותו. לפני כשבוע הוא השאיר לי מכתב בתיבת דואר בו הוא כתב שהוא מוכן לחכות לי כמה שידרש ושהוא רק רוצה לדעת אם יש סיכוי שאני ארצה אותו.. הוא כתב שאני לא צריכה לפחד ממנו או להתבייש להגיד לו שאני מעוניינת(?!) ושכל מה שהוא רוצה זה לדעת האם להמשיך לחכות לי או לא.. מהמכתב היה נראה כאילו הוא מאמין שאני כן רוצה אותו אבל כנראה מתביישת או מפחדת לגשת אליו ולדבר איתו. מס' ימים אחרי ששלח לי את המכתב הוא חיכה לי מחוץ לבית וכשיצאתי לרגע הוא בא אלי וניסה לדבר איתי על אותו מכתב.. אמרתי לו שאני ממהרת ושנדבר כבר בפעם אחרת (לקחתי ממנו את מס' הטלפון). אני מבינה שאני לא יכולה להמשיך להתעלם מהמצב, הוא מחכה לתשובה ממני וכל עוד אני לא עונה לו הוא עלול שוב לארוב לי מחוץ לבית ואולי גם להיות תוקפני יותר בפעם הבאה. השאלה היא איך עלי לפנות אליו? באיזו גישה לדבר איתו? בצורה תקיפה? עדינה? לשלוח מישהו שיאיים עליו? המצב מאד עדין בגלל העובדה שהוא כנראה לא לגמרי נורמלי וצריך לפנות אליו בצורה הכי נכונה ושקולה שאפשר. ממה שקצת קראתי הבנתי שמדובר ב"אהבה אובססיבית" / "אהבה פתולוגית" ולכן חשבתי שאולי איש מקצוע יוכל לעזור לי. אשמח לעצה והכוונה איך להתמודד עם אותו בחור . תודה רבה רבה מראש! וסליחה על האריכות. נטלי.

המסכן מבקש ממך תשובה ברורה: מעוניינת או לא? כל מה שהוא רוצה לדעת, כדברייך, זה אם לחכות לך או לא? במקום לענות לו בפשטות ובבהירות שאינך מעוניינת בו ושאין טעם שיחכה לך, את משאירה אותו בחוסר ודאות ואפילו לוקחת ממנו מס' טלפון... אני מבינה שלא נעים לך לדחות אותו, אבל את רק סיבכת מצב שהיה יכול להיות פשוט מאוד ולהסתיים כבר מזמן. ועדיין לא מאוחר להגיד לו בנימוס את האמת. אולי תאבדי מחזר נלהב, אבל תהיי שלווה יותר.

אני מאוד מסכימה עם תשובתה של אחת, הוא שואל במפורש - אז תעני דוגרי. לי נדמה שאת נהנית , גם אם תכחישי מתשומת הלב , אחרת אין שום סיבה להשאיר את הבחור בחוסר ידיעה. את מרגישה שאת לא מסוגלת לומר לו בפנים , אז תכתבי לו מכתב , ותסבירי לו שאין סיכויי מבינתך . כאחת שסבלה שנים מאהבה אובססיבית אני יכולה להגיד לך שהתקווה הזאת זה הדבר הכי כואב בעולם. זה מעכב ולא מועיל. רק אם תאמרי לו דוגרי הוא יוכל להצמשיך הלאה. אולי תאמרי לו שלדעתך הוא צריך טיפול כי האהבה שלו זה לא בגללך , אלא בגלל בעיות שיש לו בחיים.