למרות התרופות

שלום לך ד"ר הידש, הנני בת 17.5, ומזה כחמש שנם אני סובלת מדכאונות קשים וחרדות מאיימות. בחצי שנה האחרונה בלבד(לאחר חמישה הוראות לאשפוז שלא הוצעו לפועל מפאת התנגדות נחרצת ממשפחתי) התחלתי ליטול תרופות פסיכיאטריות. לאחר שהחליפו לי את הפלוטין ברסיטל והעלו מינון ל40 מ"ג, הוסיפו 600 מ"ג ליתיום וכעת הוסיפו לי סרוקואל. למרות הכל עדיין יש לי מחשבות קשות ומייאשות ואני שבויה במחוזות דכאוניים. שאלתי היא- האם, למרות השילוב של שלושת התרופות, טבעי שעדיין ארגיש מצוקה רבה שכזו והאם קימות דרכים נוספות לטיפול אינטנסיבי ומשמעותי יותר מאשר תרופות וטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע? האם ייתכן כי התרופות לא משפיעות עליי? והאם התרופות יכולות להוות סיבה מספקת לעייפות רבה שמלווה את כל שאר התופעות הנפשיות והפיזיות שבדיכאון? בתודה, יעל.

ליעל טוב שפנית לייעוץ אולם יהיה זה מוגזם אם אוכל לענות על כל שאלותיך החשובות ממכתב קצר ברשת.... מה שאני יכול לאמר הוא שעדיין המצב אינו טוב למרות הטיפול התרופתי והשיחות ששתיהן ניתנות באופן אינטנסיבי. כמובן שצריך לדעת כמה זמן את בטיפול התרופתי ובשיחות. במידה ואת נמצאת בטיפול כבר מספר חודשים אז ניתן לקבוע שהטיפול הנוכחי אינו מביא להטבה מספקת למרות שהוא אינטנסיבי. במצב כזה ברור שצריך להתייעץ עם רופא נוסף ולשמוע את דעתו על מצבך, לא הייתי פוסל גם אשפוז. יתכן שיש צורך באינטנסיביות של האשפוז כדי לשפר את מצבך. יתכן שאשפוז יום יכול להספיק אבל בהחלט הייתי שוקל טיפול יותר אינטנסיבי ואפילו אשפוז. פשוט מפני שאין שפור מספיק במצבך. כל טוב דר' גיורא הידש