מה עם רפורמה? + עבור שרון

כיום שוררת שיטה מיושנת ומקפחת הקובעת שהנזקקים לאשפוז פסיכיאטרי יאושפזו על פי אזור מגוריהם. מצב זה גורם לכך שכל בית חולים פסיכיאטרי קולט בין כתליו מספר קבוע (פחות או יותר) של חולים בשנה. כך - באין תחרות ובמצב בו הקליאנטורה מובטחת, אין שום מוטיבציה לבצע שיפורים. לא בתנאים הפיזיים הקשים לעתים קרובות, ולא בתנאים הקשורים ליחסי אנוש. ואם נעשה משהו עד היום, זה מעט מדי... אני מציע לשנות את השיטה, כך שנפגעי הנפש או באי כוחם, יהיו רשאים לבחור את מקום האשפוז. שינוי זה, שאינו כרוך בכל השקעה כספית כלשהי, יביא ליצירת תחרות בין בתי החולים על חסדיהם של החולים, כפי שצריך להיות! הגיע הזמן גם בתחום המפגר שלנו: יש להעביר הכוח לידי הלקוח ! ולשרון שלום, הממסד אינו מעוניין אפילו לשמוע על הרפורמה הזו. זה יכריח את כל צוותי בתי החולים להיכנס לתחרות עם בתי החולים השכנים, קרי, למאמצים מפרכים על מנת לזכות בנתח ראוי בתקציב בפרט, ולהחזיק את הראש מעל פני המים בכלל. נראה לי, שזה גם מתנגש חזק עם שיטות טיפול שכרוכות בלחץ על המטופל. כי המטופלים אינם מודעים לכך שלפעמים ש"כאב טיפולי" הוא כרטיס להתחזקות. יש גם טענה של בעיתיות ברצף הטיפולי. זה יכול היה להוות טיעון, בתנאי שהחולים לא היו מדווחים על "אווירת פחד" בהתאשפזם - אישפוז חוזר באותו בית חולים. הבעיה ששום נושא שכזה אינו יכול לזוז בלי לחץ שלנו - ואיך נפגעי הנפש ילחצו? בקיצור, אפילו אי אפשר לנהל דיון אמיתי עם אנשי המקצוע כאשר ברקע כל כך הרבה סודות מקצועיים הנשמרים על ידי הגילדה מכל משמר. בברכה, צביאל

ברפואה הכללית מזמן בוטלה החלוקה האזורית. אתה בדקת אם החלוקה, עליה אתה כותב כאן, היא בהתאם לחוק? נא להפנות אותנו לחוק שמתיר לבתי חולים פסיכיאטריים למיין חולים עפ"י שייכות גאוגרפית, כי נראה לי שזה לא מסתדר עם החוקים הקיימים. בקיצור,היכן הדברים נמצאים בכתובים?

שלום דור, אני רעייתו של צביאל. אני מצרפת לך פה התכתבות שערכנו עם היועצת המשפטית של אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. עצתך להמשך הטיפול בנושא תתקבל בשמחה. לשרונה עבר-הדני, שלום רב, תודה עבור תשובתך. להלן כמה השגות: ראשית, החוק מחייב "לתת את השירות על בסיס ארצי, אזורי או בין אזורי ובתנאי שעצם מתן השירות עונה על דרישות סעיף 3(ד) לחוק המחייב מתן שירות באיכות סבירה, בזמן סביר ובמרחק סביר ממגורי המבוטח (ההדגשה שלנו). כאשר איכות השירות איננה סבירה, ואף הרבה למטה מזה, צריכה להינתן לחולה אפשרות לבחור בית חולים אחר לפי העדפתו, גם אם אינו במרחק סביר ממקום מגוריו. שנית, ברפואה הכללית ניתנת לחולה לבחור בין כמה בתי חולים שקופת החולים בה הוא חבר מצויה בהסכם התקשרות עמם, ואילו ללוקה בנפשו אין שום אפשרות לבחור, וזו אפליה ברורה לרעת נפגעי הנפש. ושלישית, ובעצם העיקר, האזוריות באשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים אינה שואבת את מקורה מחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד 1994, אלא מהסכם קיקיוני שנערך ונחתם בשנת 1978 בין חיים דורון, אז יו"ר קופ"ח כללית, לפרופ' מנצ'ל, אז מנכ"ל משרד הבריאות, שקבע לראשונה אזוריות באשפוז חולי נפש על בסיס מפה אזורית מוסכמת (שאגב אינה חופפת את מפת משרד הפנים ואף לא מפות אחרות של משרד הבריאות עצמו). בראשית שנות ה-90 ההסכם בוטל וחודש אח"כ (נודה לך מאוד על בירור מעמיק של העניין, המצוי בדו"ח ועדת נתניהו מ-92', אך ננסה להמשיך לחקור את הנושא באמצעינו הדלים). בברכה, דליה וצביאל רופא - מל"מ, מתמודדים למען מתמודדים, ארגון נפגעי הנפש בישראל העתקים: מר נתן סמוך, עו"ד – כאן ד"ר א. גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש ?ב' אב, תשס"ה ?7 אוגוסט, 2005 לכבוד מר צביאל רופא מל"מ שלום רב, הנדון: אשפוז פסיכיאטרי- אזוריות במענה לפניותיך בעניין שבנדון (ואנא התנצלותי על העיכוב במתן תשובה): סעיף 12 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד 1994 קובע כדקלמן: 12. מתן שירותי בריאות על בסיס ארצי ואזורי שירותי הבריאות, כולם או חלקם, יינתנו על בסיס ארצי, אזורי או בין אזורי, הכל כפי שיקבע שר הבריאות. מאחר שמאז כניסתו לתוקף של החוק לא נעשתה קביעה אחרת על ידי שר הבריאות הפרשנות המקובלת על הלשכה המשפטית היא, כי בשיקול דעת הגורם האחראי למתן השירות לתת את השירות על בסיס ארצי, אזורי או בין אזורי ובתנאי שעצם מתן השירות עונה על דרישות סעיף 3(ד) לחוק המחייב מתן שירות באיכות סבירה, בזמן סביר ובמרחק סביר ממגורי המבוטח. ככל הידוע לי החלטת המדיניות של שירותי בריאות הנפש היא כי שירותי האשפוז הפסיכיאטרים ניתנים על בסיס אזורי, בהתאם למקום מגורי המבוטח, ולא על בסיס ארצי. החלטה זו בהחלט עונה בקנה אחד עם הוראות סעיף 3(ד) שכזכור מחייבות את נותן השירות להבטיח שירות זמין במרחק סביר ממגורי המבוטח. ברור שבכל קביעה, מתן שירות על בסיס ארצי או על בסיס אזורי, ישנן יתרונות וחסרונות. בכבוד רב שרונה עבר-הדני, עו"ד