עבור מי שמטיל ספקות...

שיקרא בעיון (עד סוף הכתבה) את הדו"ח שחיבר... כן, ניחשתם משרד הבריאות בכבודו ובעצמו... http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=6826&sivug_id=5 לא נעים, אבל צריך לדעת וצריך להיאבק!

צביאל שבת שלום ! קראתי בכעס ובעצב את המאמר. הוא לא שינה אצלי את הספקות כיוון שהם לא היו שם גם קודם. לא חושבת שמישהו מטיל ספק באמיתות דבריך, זה עצוב אבל יש משהו בטבע האנושי כנראה, שגורם לכוח להפוך לשררה, וגורם לאנשים שמעניקים בידיהם את השליטה לקחת אותה (לעתים) למקומות אפלים במיוחד. לא יודעת למה, אבל זה לוקח אותי לסערה שהתחוללה בארץ לפני חודשים ספורים כאשר התפוצצה לראשונה הפרשה עם המטפלת שצולמה במצלמה הנסתרת כאשר היא מכה את התינוק שהושאר בידיה. לא ארחיב בפרטי הסיפור כי אני בטוחה שכולם זוכרים אותו, כמו גם את המקרים הרבים הדומים שצצו אחריו כמו פטריות (רעילות) אחרי הגשם. הזעזוע שאחז אז בכולנו נוגע בעיקר לעובדה שקשה להשלים או להסכים בהתעללות כנגד חפים מפשע, ועוד יותר - כנגד יצורי אנוש שלא מסוגלים לפתוח את פיהם ולזעוק לעזרה, או להתקומם, או להילחם. כאלה הם התינוקות או הילדים שלנו, ובמידה רבה כאלה הם האנשים עליהם דיבר המאמר. חוסר האונים, התלות שלהם באנשים שהופקדו על הטיפול בהם והדאגה להם.... זה כל-כך מקומם. אני מדברת בשם עצמי אבל אני משוכנעת שאין אחד שלא יסכים עם כך שחובה להילחם בתופעה ולעולם לא לקבל אותה בהסכמה או השלמה. אבל (וזה אבל גדול...) בדיוק כפי שצרם לי שבאותה התקופה בה החלו לצוץ תופעות המטפלות המתעללות ובציבור התעוררה לפתע הנטייה להכתים אוכלוסיה שלמה של מטפלות בישראל - - - אני חוששת מהנטייה שלנו להכליל גם במקרה זה. כן בוודאי שיש רוע. הרוע הוא אנושי, לצערנו, והוא אוניברסלי. כמו כל רגש אנושי אחר, גם לרוע אין צבע, מין, גזע או שפה. אבל הייתי רוצה להאמין שבכולנו יש עדיין את היכולת לעשות את ההפרדה בין הרגשות שהמקרים הללו מעוררים בנו לבין התבונה להבחין שהמקרים הללו אינם מייצגים קהילייה שלמה של עוסקים באחד המקצועות הקשים והתובעניים (והחשובים !) ביותר הקיימים: הטיפול בזולת. בעיניי, ככל שהפשעים המתועבים הללו המתבצעים במחלקות הם אכן נתעבים ובזויים ומגונים, הרי שאנחנו רק נוסיף חטא על פשע אם נחטא בחטא האיום של הכללה. אסור לשפוך את המים המלוכלכים עם התינוק שנמצא בתוכם. שתהיה שבת רגועה, שלווה ונעימה לכולנו !

לאבישג, ישנה איזושהי נטייה אנושית לבחון סוגיות שונות באופן קיצוני. מצד אחד, אם מיעוט מבוטל מבצע מעשי נבלה, אז כמובן שזה אינו מלמד על הכלל. מצד שני, גם אף פעם לא קיים מצב בו סקטור שלם, ללא יוצא מן הכלל, מבצע פשעים. האם מכך נובע שאי אפשר להטיל אשמה או לכל הפחות אחריות על שום סקטור שהוא - יהא מושחת ככל שיהיה? נתאר לנו בניין בן מאה קומות אשר תקרת קומתו הראשונה נבנתה בטעות בהטיה מסוימת ולפיכך היא למעשה עקומה. כמובן, שמידת עקמומיותה של התקרה היא פקטור שמשפיע באופן ישיר על עקמומיותו של כל כל שאר 99 קומות הבניין המתנשאות מעליו. אבל, יתכן שאם זווית הסטייה תעמוד על 1% - זה לא יהיה כל כך נורא, כי הבניין אמנם יעמוד מעט עקום, אך לא יהיה בסכנת התמוטטות מיידית. אך מה יקרה אם זווית הסטייה תעמוד על 15%? כל בר דעת מבין, שכל מערכת אנושית, בה מתקיימת רמה מסוימת ומשמעותית של פשע ושחיתות, מאבדת את זכותה המוסרית להתקיים, גם אם לא כל המערכת ואפילו לא רוב המערכת היא מושחתת.