לנינה - לגבי ויפאסנה

היי נינה, דיברתי עם קרובת המשפחה שלי לגבי הויפאסנה, היא אומרת שלפני הסדנא מבקשים 3 פעמים להתחייב להישאר לפחות 10 ימים. שואלים גם לגבי עבר של בעיות נפשיות וגם לגבי סוג העיסוק (מי שעוסק במקצועות בהם הוא מפעיל מניפולציות על אנשים אחרים וכרוך בהם סוג של "ניצול" של האחר, יהייה לו יותר קשה במהלך הסדנא). במשך הסדנא אין השגחה של פסיכולוג או פסיכיאטר. מי שרוצה לעזוב מנסים לשכנע אותו להישאר עוד יום ועוד יום, מתוך מחשבה שבויפאסנה "פותחים" את הנפש (כמו בניתוח) וצריך להישאר מספיק זמן בשביל לעשות גם את התהליך של "סגירת הפצע" והריפוי. הסדנא עצמה כרוכה בהרבה התעסקות פנימית ו"חיטוט" עצמי, במהלכה לומדים לקבל בהבנה ובאהבה כל מחשבה שעולה בראשך. היא סיפרה שכל מי שסיים את הסדנא הייה עם חיוך גדול על הפנים, כאילו חווייה של "נולדתי מחדש". לאנשים שנמצאים במצב נפשי עדין הויפאסנה יכולה להוות טריגר להתדרדרות לדבריה. מי שקשה לו יש לו אפשרות להיעזר במנחים של הסדנא בשיחות אישיות שמבטאים גישה מאוד תומכת ואוהבת, אך לא עזרה אחרת. מי שמתעקש לעזוב - עוזב, אי אפשר להשאיר בנאדם בכח בסדנא, אך לדברי המנחים זו טעות (מהסיבה שפירטתי לעיל של "פתיחת פצע וסגירתו"). הכי טוב לדעתה זה לקרוא על הויפאסנה מראש, ישנו ספר שמתאר את הסדנא בקצרה. ואז להחליט אם ללכת ממקום של ידע והבנה לקראת מה אתה הולך. ונראה לי שאם יש לך ספק לגבי היכולת שלך לשתוק 10 ימים ולא להיות באינטראקצייה עם אנשים (כולל היישרת מבט), דבר שגורם להמון מחשבות לעלות, אז אולי זה לא הזמן המתאים. אם מראש יש לך גישה מקבלת כלפי עצמך אז הויפאסנה תהייה יותר קלה לך ותוכלי להפיק ממנה יותר. אשמח לשמוע מה החלטת, אני.

היי שרון ראשית, תודה וחיבוק על שלא שכחת אותי... הדברים שסיפרת מענינים ועונים לי על שאלות ששאלתי את עצמי... מכל האינפורמציה שקיבלתי עד כה, הגעתי להחלטה שלא אעשה ויפסנה, לפחות לא בזמן הקרוב. יש בעיות בריאות במשפחה (לא על רקע פסיכיאטרי) ומצבי הנפשי לא הכי טוב... אני עצובה וחרדה... שרון אני קוראת את מה שאת כותבת בפורום. את כותבת מקסים. נינה

נינה, שולחת לך כח... תודה. אני.