לנשים שבנו - אישה לוויתן
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
מקווה שנגעתי בכמה לבבות , אני התחברתי לשיר הזה מאד . אישה לוויתן " עדין חולמת ועדין רוצה כבר כמה שנים שהיא לא מרוצה ויש לה הסכם עם עצמה תמיד כשנשברת עולה לקחת אוויר ומי זה אמר שאישה לוויתן , זה דבר לא שביר ואולי החום הוא יעשה את שלו ואולי הקור יגמור אותי...... ויש בעולם מקומות נפלאים הייתי רוצה להיות שם, למצוא את עצמי שוחה חופשייה, בעומקים מתאימים לי, כשלפעמים, מרגישה חזקה לפעמים מתפרקת בלי כוח לדחוף את עצמי , מהדחף שלי לשחות אל החוף ואולי החום יעשה את שלו ואולי הקור יגמור אותי ".... רק טוב מיטל
זה שלך, מיטל? מקסים. מקסים גם לראות לאיזו חיה כל אחד מאיתנו מתחבר, ובאיזה תקופות של החיים. אני אהבתי נחש הרבה שנים. גם עכשיו- הגדילה, היציאה מנשל הנחש למשהו חדש, הארס שמשמש גם לריפוי. לעומתו תמיד פחדתי מעכבישים- מסתבכים תמיד בקורים של עצמם, מתוסבכים ולא יוצאים מזה. על לוויתן אף פעם לא חשבתי. מקסים. תמי.
מיטל, ניסיתי להוריד את השיר "אשה לוויתן", מעניין אותי איך הוא נשמע, אבל לא הצלחתי... בכל מקרה הנה שיר שאני התחברתי אליו בתקופות העצובות, אולי ידבר גם אלייך/כם (כשקראתי אותו כעת דווקא חשבתי על המדינה שלנו...): גבעול יעל לוי לחן: ורד קלפטר מילים: מאיר גולדברג על הגבעה שהיתה מלכותך את מרכינה מבטך לעפר כמו מעולם לא היית לבדך עד שנתת את ליבך לפרפר תמיד נשברת נותנת הכל הרוח עוברת קוראת לך גבעול כל כך מתאים לך לתת את הכל גבעול הם קוראים לך קוראים לך גיבעול כל השיחים לוחשים מסביב איך שהפכת לתמונה עצובה אין שורשים או פרחי אהבה איך תגדלי על אדמת מריבה על הגבעה שהיתה מלכותך ערב יורד כמו סיום או מסך מי שאמר שאינך לבדך טרם ידע עוד בדידות כמו שלך אבל אהבתי יותר את השיר שלך, יש בו גם הרבה כח בנוסף לשבריריות. כח שהוא גם היכולת "לחלום, לרצות, לעלות למעלה ולקחת אוויר" וגם היכולת "להישבר, להתפרק ולנוח" לפעמים. שבוע טוב, אני.
