ליתיום

ד"ר שלום, אני סובלת מדיכאון מג'ורי, מחשבות אובדניות, הפרעת מצב רוח, הפרעת קשב וריכוז וטריכוטילומניה. במשך שלושת החודשים האחרונים קיבלתי ליתיום במינונים שונים, כיוון שבמינון נמוך התרופה לא השפיעה עליי והתקפי מצב הרוח הרעים חזרו ונישנו, ובמינון קצת יותר גבוה (600 מ"ג), סבלתי משינת יתר של למעלה מ-15 שעות ביממה. הרופא החליט לאחר טענות חוזרות ונשנות שלי להפסיק את התרופה, לאחר שגם עם מינון גבוה של הדרונקס שאני נוטלת בחודש האחרון, אני ישנה כל כך הרבה שעות. סבלתי הרבה מלבד הדיכאון בחודשים האחרונים, מעודף שינה, הרגשת קהות חושים חזקה, טשטוש, חוסר ריכוז כבד וכאבים חזקים בגרון והתנפחות בלוטות בצוואר. האם ידוע לך על תופעת העייפות של הליתיום כתופעה מוכרת? או שהתופעות שתיארתי בנוסף לעייפות נשמעות כמו תופעות נדירות? בנוסף אציין שאני נוטלת ציפראלקס, והרופא כבר ניסה לשלב מינונים שונים בין הציפאלקס לליתיום אך עודף השינה המשיך. לפני לטילת הליתיום, כאשר נטלתי רק ציפראלקס, לא היו לי בעיות של עודף שינה. תודה, יפעת.

אני ממליצה לך על האתר הבא: www.trichotilomania.info בנוסף למאמרים וסיפורים אישיים יש שם פורום ובו פסיכולוגית שעונה בו. בואי לבקר אותנו..

ליפעת עם עובדות איני נוהג להתווכח, אם את משוכנעת שקיים קשר בין הליטיום והשינה המרובה, כך שגם אם זה נדיר בטח שאיני יכול להתווכח עם עובדות. במקום ליטיום אפשר לנסות למיקטל או דפלפט שיש להן השפעה דומה מהבחינה של עזרה לנוגדי הדיכאון. כיוון שמדובר בהפרעת קשב הייתי חושב גם על טיפול בהפרעת הקשב קודם כל ואחר כך התוספת של נוגדי הדיכאון?? אולי השינוי הזה בגישה עשוי לעזור שבוע טוב דר' גיורא הידש

היי תותי, האמת היא שאני ניסיתי בעבר לטפל בטריכוטילומניה ללא הצלחה. קראתי מחקרים בנושא, והבנתי שלא כל החולים מגיבים לטיפול התרופתי+טיפול קוגניטיבי, ואחרי שנה וחצי של טיפול בפאקסט במינון גבוה של 60 מ"ג ליום, הבנתי שאין לתרופות שום השפעה לכאן או לכאן על המצב. לכן מבין כל המעגלים שאני סובלת מהם, הדיכאון יותר חשוב לי לטיפול, כי היו חודשים שלא יכולתי לצאת מהמיטה מרוב כאבים בכל הגוף. הטריכוטילומניה היא בשבילי "תת הפרעה", למרות שאני תולשת את שערות ראשי מגיל 16 והיום אני בת 25, ויש לי הרבה חלקים ריקים בשיער שאני מצליחה להסתיר כי יש לי שיער עבה ונפוח. תודה על ההפנייה. חבל שרק אחוז קטן מהחולים בטריכוטילומניה מגיב לטיפול תרופתי.