לצביאל

היי, קראתי את הדברים שכתבת למטה בנוגע לתרמית שבפסיכותרפיה. אני מבינה את דברייך לגבי ההתערבויות, אבל האם אתה מוכן קצת לפרט למה אתה מתכוון? נראה לך שהתערבויות כאלה יכולות להתבצע (ומתבצעות) מבלי שהמטופל יהיה ער לכך? תודה, דנה

אני לא איש מקצוע גם לא מומחה והדברים שאני כותב לך כאן הם פרי לימוד עצמי בעיקר מהמציאות וגם מעט מהספרות. התערבות - היא פעולה כלשהי שמבצע המטפל כדי לקדם את המטופל לעבר המטרות הטיפוליות שקבע. לפיכך, המטופל חייב לחוות את ההתערבות אבל כמעט תמיד אינו מבין את משמעותה הטיפולית (אלא אם הוא רואה-טיפול). למשל - המטפל פתאום צועק על המטופל במהלך שיחה טיפולית (ובעיקר בנושא שהמטופל אינו סבור שראוי הוא שיצעקו עליו בגינו). במקרה זה המטופל חווה את הצעקות ומרגיש את אשר הוא מרגיש, אבל הוא כלל אינו מבין מדוע באמת המטפל פתאום צועק עליו. ואילו המטפל יזם את הצעקות - לא מפני שבאמת הייתה סיבה מוצדקת - אלא מפני שזה משרת את מטרות הטיפול... אלו יכולות להיות קשורות ליחסי המטופל הלא בשלים עם "דמות האם" (שהיא כבר לא האם הביולוגית בכלל). התערבות שכזו על מטופל, שעד לאותו יום הרגיש שהמטפל הוא "כליל השלמות", עשויה לאזן במעט את הקיצוניות (ספליט) שביחס ל"דמות האם" = היחס לכל העולם! על אודות הההתערבויות שאני עברתי במסגרת טיפול פסיכו-דינאמי במשך עשר שנים רצופות כתבתי את ספרי השני: http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=139337

לצביאל, תודה רבה, נתת לי המון חומר למחשבה דנה