הכוח והתובנות להמיך עם בני....

אני אמא של בן 25 - חולה סכיזופרניה , מלווה אותו 5 שנים בכל התופת והסבל המהולים בכעסים והתפרצויות וכל מה שאנו מכירים ולא מכירים. אני גם עוקבת כאן בפורום אחר השאלות, התשובות, התגובות ולומדת המון. בני החל לפני שבוע טיפול ב - 1. פרפנאן 2. דקינט 3. סמאפ - כדור של אחת לשבוע. אני יודעת שתרופות משפיעות על כל אחד בצורה שונה ובכל זאת, אני מבקשת מאוד מאוד ממי שמטופל באחת מן התרופות הללו - לשתף אותי . לכתוב לי כל מה שמרגישים, על מה זה משפיע, תופעות לוואי, איפה זה כן עוזר ומקל, ממה סובלים, הכל הכל. כל אות שתכתבו תוסיף לי עוד תובנה שתתן לי את הכוח להמשיך. תודה. המון תודה מראש. נורית.

נורית היקרה אני טופלתי פעם בפרפנאן- זה כדור אנטי פסיכוטי שפועל גם ברמה של הרגעה. לא זוכרת שהיו תופעות לוואי מיוחדות. אני יכולה להגיד באופן כללי שהתרופות האנטי פסיכוטיות "מגרשות" את הפסיכוזה, שזה חשוב אבל גם קשה כי יש בחוויה הפסיכוטית המון עוצמה, לצד הכאב הגדול. בטח קראת את הדברים שכתב כאן מיקי על החוויות הפסיכוטיות שהוא עבר. יחד עם זאת להתעורר למציאות אחרי פסיכוזה זה הרבה פעמים קשה מאד, ויש געגוע לחוויה הפסיכוטית, שבה לכל דבר יש משמעות, הכל מלא כוח ואתה מרכז העולם. ואז הרבה פעמים מופיע דיכאון פוסט פסיכוטי או חוויה של ריקנות, בושה, ירידה בערך העצמי, תחושה של פדיחה על הדברים שיצאו פתאום בלי שליטה במהלך המשבר. הרבה מהתופעות שאת קוראת אצל בנך הן לא רק תופעות לוואי של התרופה אלא לדעתי תופעות לוואי של המחלה ושל החזרה מהפסיכוזה למציאות של מחלת נפש. קשה מאד ללוות בן משפחה עם מחלת נפש ואני מציעה לך לפנות לעזרה- קיימות קבוצות להורים של ילדים עם מחלות נפש, הרבה פעמים במועדוני אנוש, תתענייני באזור מגוריכם על אנוש, זה שירות ציבורי ולא עולה הרבה כסף, אם בכלל. שיהיה לך הרבה כוח, תמי.

התרופות עשויות לעזור לבן שלך שכן הן תרופות אנטי פסיכוטיות ופסיכוזה היא הבעיה המרכזית בסכיזופרניה. עם פרפנן אפשר להגיע עד 32 מ"ג ליום אצל חולים שאינם מאושפזים. הסמאפ הוא למעשה הלידול בשיחרור מושהה. בד"כ מעדיפים לתת זריקת הלידול פעם בחודש ולא כדורים כל יום. תופעות הלוואי כוללות בעיקר עייפות רבה, עליה במשקל ותופעות לוואי נוירולוגיות-תנועתיות (כמו פרקינסוניזם, דיסטוניה, אקטיזיה, דסקינזיה מאוחרת ועוד). אם נתנו לו דקינט סימן שיש כבר תופעת לוואי של תנועות לא רצוניות. צריך לציין שהטיפול מהסוג שהוא מקבל לא עוזר לכולם ולכן יש סיכוי לא קטן שבסופו של דבר יצטרכו לעבור לתרופה מהדור השני כמו ריספרידל או זיפרקסה. כל הכבוד שאת ממשיכה לתמוך בבנך למרות הסבל הרב שהוא גורם לך. בהמשך את תצטרכי להחליט מה הגבול שלך מבחינת המשך התמיכה בילד (שאיננו כבר ילד) שכן מדובר במחלה כרונית ולעיתים קרובות ישנה הידרדרות במצב במהלך השנים למרות הטיפול או עקב הפסקת הטיפול ע"י החולה.