מאניה והיפומאניה-דחוף

שלום רב, הנני מאובחנת כבעלת מאניה דיפרסיה ולא לוקחת תרופות בעניין. לפני 4 חודשים היה לי התקף מאני חריף שכלל גלישות פסיכוטיות וטופלתי תרופתית ויאתי מזה מהר. כעת אני מרגישה שוב את הסימנים המקדימים-סחרחורות, שינה של 3 שעות גג ללילה, חוסר תיאבון, עוררות יתר, שמחת יתר, מחשבות גדלות ועוד. כיצד עליי לדעת אם אני סך הכל במצב היפומאניה לא מסוכן שלא יכול להידרדר או שעוד התקף קרב? אילו זימנים יכולים להיות לגלישות פסיכוטיות בזמן התקף? אני מעוניינת לטופל בתרופות רק במצב שהעניין ממש חמור ולא על היפומאניה בלבד... מה לעשות?

1. כמה זמן את מרגישה את אותם "סימנים מקדימים"? 2. האם ככל שעובר הזמן אותם "סימנים מקדימים" מחריפים או שהם נרגעים? אם את רואה שזה הולך ונרגע אז זה דבר אחד. אם את רואה שזה הולך ומחריף- אז דחוף לפסיכיאטר. כלומר, צריך לראות את המהלך של הדברים, אם הם נרגעים או מחריפים.

לטופי הגישה שלי שונה, עדיף ליטול טיפול מונע ולהקדים תרופה למכה. אין אף סימן מובהק שיכול להבדיל בין היפומאניה או מאניה אלא רק הזמן יגיד את שלו. כך שעדיף ליטול טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לשניכם, 1. גיורא - אני מבינה שגישתך שונה - אך כתבתי : דחוף, ובמצב דחוף לא משנים גישות, ולא ממש עזרת.. 2. דור - נראה לי שזה מחריף, כי שלוש שעות שינה,בכל יום שעובר, מצטבר להיות מחריף. ובנוסף יש לי מחשבות שווא, ואני מרגישה כמו מישהו שנהיה חולה, ולא במגמת שיפור. עם זאת יש הרגשת שליטה, כמו בפעם שעברה, שיש לי שליטה על מתי זה מידרדר, שאני אוכל לקחת את התרופה ממש לפני שהמצב נהיה פסיכוטי, ואני מבינה שזה הילוך על קרח דק. עם זאת, חדש לי כל המצב, ואני לא רוצה "להרוג" אותו עם תרופות אלא ללמוד על עצמי מה קורה לי ואיך זה נראה וכמה שליטה יש לי אם בכלל. בעיתוי מופלא זה הפסיכולוג שלי נוסע מחר לחו"ל ואני מרגישה שאולי המצב שלי יותר "פסיכולוגי" מאשר פסיכיאטרי. ההיפר תמיד משמש כהגנה ושמירה על עצמי, אז אולי גם עכשיו וזה לא מידרדר. לקחתי ריספרידל לשבוע בהמלצת הפסיכיאטר, אך כשהפסקתי (זה עשה לי עייפות מוגברת ודיכאון) המצב חזר למקודם ואני צעד לפני להתקשר אליו שוב... אני לא רוצה לדחוף לעצמי תרופות אם זה לא חשוב, ואני מקבלת את הגישה של ד"ר הידש ומבינה למה היא "חכמה" יותר אך זה קל לומר אותה מהצד, ולהיות בתוך זה גורם לי להרגיש אחרת..