מאזן

טוב אפשר כבר להגיד היה קשה. הבת היקרה שלי חזרה היום לבית שלה לאחר חודשיים של סיוט מתמשך לי ולה. סוכם שהיא תנסה ללמוד לתואר שני ולהיות עצמאית שוב כשזה ההזדמנות האחרונה שלה ללמוד לחיות עם המחלה ללא התערבות שלנו וללא אשפוז. בנוסף אנו דורשים ממנה שיגור אתה בדירה אדם בוגר שמצידנו הוא מקבל מגורים ללא תשלום תמורת נוכחות בוגרת בבית ולראות שהיא לוקחת את התרופות דבר שהיא לא כך מסכימה לו אבל היועץ באוניברסיטה הבטיח לחפש לנו . אני נוסעת אליה בעוד שבוע לחודש אבל אתגורר אצל חברים ולא בדירה שלנו אשכור רכב ולא אשתמש באוטו שלנו וזה כדי למנוע חיכוחים וויכוחים שמהם סבלנו בחודשיים האחרונים. היחסים ביננו השתנו ללא הכר מאמא קרובה ויחסים שתמיד עוררו קנאה אצל חברות שלי ושלה היום אנחנו שתי זרות ואני אמא רחוקה תרתי משמע! כל כך הרבה נכתב על האדם החולה וכל כך מעט על המשפחה שסובבת אותו כל הדינמיקה המשפחתית משתנה העדיפויות הפחדים מהעתיד הפחד שאולי זה ימשיך לדור הבא או לילד האחר אני חושבת שאולי אנו סובלים יותר מהחולה . השמחה של ילדי האחרים היום כשהיא עזבה היתה כואבת!!! מקווה שיהיו לי רק בשורות טובות ולך דר הידש המון המון תודה על העזרה ועל הנכונות לעזור תמיד

אמא רחוקה יקרה איתך בכאבך ובהחלטה האמיצה שהחלטתם. לפעמים אין ברירה אלא להיפרד, להניח לה לבת לעשות את הטעויות שלה, לתת לה להתמודד עם חייה ועם מחלתה. זה עוד לא סוף הדרך של היחסים בינכן. רק פרק נוסף, כואב מאד, אבל כנראה הכרחי. חיבור נכון דורש לפעמים איזה סוג של התנתקות, למרות הכאב. וגם לשמחת האחים על השקט שיחזור אולי הביתה יש מקום. הכל חולף, ודברים משתנים. זה הדבר הכי יציב בחיים, הארעיות שלהם. לכן אל תאבדי את האופטימיות שתמיד מאפיינת אותך. תמשיכי לעדכן ותהיי חזקה, תמי.

לאמא רחוקה השאלה שאתם מתלבטים בה קיימת בדרך כלל בכל המשפחות. עד כמה להתערב ולהכריח את הבת לפעול לטובתה היא ועד כמה להשאיר אותה עצמאית. שאלה קשה מאוד שהתשובה עליה עשויה להשתנות במשך הזמן גם אצל אותה המשפחה ואותה הבת. בהחלט לא קל אבל אני מתרשם שההחלטה שלכם נכונה לזמן הזה ואני מקווה שהבת תמשיך בטיפול ותצליח בלימודים. כל טוב ותשמרי על קשר הידש