אלמנתו של סיכוזפרן
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני אלמנתו של סיכוזפרן , שהתאבד מול עיני לפני כשנה ,וזה כאשר קמתי בבוקר כדי ללכת לעבודה , מצאתי אותו בפתח המקלחת תולה עצמו ,ומאז אני חייה במצב נפשי גרוע וזה מכמה סיבות : והם מקרה ההתאבדות לגופו וגם הפתיע אותי מאוד איך הוא התאבד למרות כל היחס הטוב האהבה ,והחום וכמובן התמיכה . אחרי מותו בכמה חודש ההורים שלו האשימו אותי בכך שאני גרמתי לו להתאבד והם הביאו לדבריהם הוכחות , בכך שהם טוענים שבנם המונח השאיר קלטות ומכתבים, שמעידים שאני היתי אכזרית איתו , וזה מה שגרם לי להתמוטט איך הוא יכול לעשות דבר כזה למרות שבחיים שלי לא הצקתי לו ודווקא להפך , וחשוב לציין שהוא היא רגיל לפני שהתחתנו להקליט קלטות מחשש שמישהו רוצה להרוג אותו או שיעשה לו רע ואפילו הוא היה אומר לי כשניכנס למקלחת הוא היה מקליט את השעה ואת תיאור הבגדים ופרטי פרטים . ברצוני לדעת חומר מדעי שבו אוכל להוכיח להורים ולסביבה שהקלטות האלו הם בגלל המחלה הנפשית שלו ולא משקף את טיב היחס בינונו . אודה לכם מאוד אם תענו לי בהקדם.
לויניציה איני חושב שיש חומר ספציפי לשאלתך אבל יש הרבה מאוד חומר על הנטיה והשכיחות של מעשים אובדניים אצל חולים בסכיזופרניה. הייתי ממליץ להתחיל בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" בעריכת פרופ' מוניץ. יחד עם זאת אני חושב שעליך להתרכז בעצמך ולא באנשים שאינם מבינים אותך ואת מה שעברת. אולי כדאי להגיע לשיחות ולעבד את הקשיים שעברת עם בעלך ז"ל? שבת שלום דר' גיורא הידש
תמוה בעיניי איך את עדיין שואלת את השאלות האלה "למה" "איך יתכן שנתתי לו אהבה והוא התאבד"? "איך יתכן שכתב שהייתי אכזרית אליו"? יקירתי, אני אמא לילד בן 25 שבמשך 5 שנים נתתי את כל כולי, כסף, כבחסות, אוכל, דירה, ספגתי נזקים ברכוש , ספגתי השפלות , קללות, האשמות ומי שהיה שומע אותו מבלי להכיר אותי היה חושב שאני מפלצת בהתגלמותה. אז אני תמהה איך את עוד שואלת "למה" ו"איך יתכן"? זו המחלה ! פראנויה, מציאות מעוותת, מחשבות שווא, ועוד ועוד . את בהחלט זקוקה לשיחות ויפה שעה אחת קודם, אחרת הנפש שלך תתרסק. דחוף - לשיחות. זה יקל עלייך ויעזור לך לעבור את התקופה הקשה וגם תלמדי איך להתמודד מול ההאשמות שבוודאי חסרות שחר...
אורית דבריך נגעו לליבי. כמה סבל יכול להיות לאמא שהילד שלה חולה. וכמה כוחות צריך לגייס כדי להגיד משפט כמו שלך- זה לא הבן שלי, זו המחלה. כמה מסירות עולה בין השורות, כמה אהבה, וכמה כאב. מקווה שתגיעו לימים שקטים ביחד. רק טוב, תמי.
