קושי למצוא כיוון - מבקשת עזרה

לאחרונה אני מרגישה כי מרב התעסקות בכל הפרעה והפרעה אני יוצאת מבולבלת יותר. לפני מספר חודשים נפלתי לדכאון עמוק מלווה בחרדות אינסופיות בפעם החמישית ב-33 שנות חיי. כילדה סבלתי מהפרעת אכילה -בולומיה וטופלתי ע"י פסיכולוגית עד עצם היום הזה (למשך 15 שנה )הפרעות אכילה עדיין קיימות לצערי ומדכאות אותי יש לי תאבון רב ובלתי נשלט . כיום אני מטופלת ב- 4 אפקסור75XR מ|ג + 1 פרוזק המקורי 20 מ"ג + רבע רמרון בלילה. אין ספק כי אני מצליחה לתפקד יותר ולהרגיש חיונית כמו כן התקפי הבכי הבלתי פוסקים כמעט ונעלמו. אך עדיין אינני מרגישה לגמרי טוב.(מטופלת במשך חודשיים וחצי) לפני כשנתיים בעיצומו של המשבר הקודם הופניתי לאבחון קשב וריכוז ממוחשב ,אובחנתי כ-ADD והומלץ כי אנטול 20 מ"ג כדור רטאלין . לא יודעת מה חשוב על פני מה . במה להתמקד בטיפול בדכאון ,בקשב וריכוז או בהפרעות אכילה . אני מרגישה שאינני מטופלת כמו שצריך בשום תחום. הפסיכולוגית שלי נוטה להתייחס לבעית הקשב כדומיננטית הפסיכיאטר כמעט ואינו מייחס חשיבות לבעית הקשב אלא מתייחס לדכאון כבעיה העיקרית ולי נראה דווקא שהפרעות האכילה שאינן טופלו כמו שצריך (כראייה הן לא נעלמו) הן מקור די דומיננטי לבעיותיי כל החיים. מה עלי לעשות ? להמשיך למרוח את הזמן ולהעביר את חיי אצל אותה פסיכולוגית שתשמע אותי בוכה על מר גורלי או שעלי לשנות כיוון ? בבקשה עזרו לי כי אני לא מוצאת תשובות ואני פוחדת להגיע להחלטה לבד. בנוסף אינני מכירה מטפלים טובים בתחום הפרעות אכילה ואינני מעונינת לטפל דרך קופת חולים. תודה לכל מי שינסה לעזור לי בחשיבה ובמידע .

ניתן לטפל בהפרעת האכילה מסוג בולימיה נרבוזה ע"י תרופה חדשה שנקראת טופמקס TOPAMAX. טיפול בהפרעת אכילה דורש צוות רב מקצועי של פסיכיאטר, פסיכולוג ודיאטנית ולא מדובר רק בתרופות. ל- 40% מהפונים לשירותי הפסיכיאטריה למבוגרים יש בנוסף גם ADD או ADHD אבל זאת הפרעה שמגבילה תפקוד בעיקר בילדות ולא בבגרות. החל משנת 2001 פסיכיאטרים בארץ רשאים לרשום ריטלין גם למבוגרים, עפ"י שיקול דעתם. אפקסור במינון גבוה (מעל 150 מ"ג ליום) מעלה את התשוקה לפחמימות וסוכרים וגורם להשמנה. גם רמרון גורם לכך כבר במינונים נמוכים. רצוי להשתמש רק בתרופות נגד דיכאון שאין להן השפעה על המשקל כמו פרוזק, לוסטרל או טרזודון.

לנטע אכן הדברים מורכבים. גם אני נוטה ליחס משקל רב להפרעת הקשב אבל עדיין אין מספיק חומר מדעי שקושר את הפרעת הקשב להפרעות נפשיות למרות שידוע שקיים קשר. כמובן תלוי בחומרת הפרעת הקשב שהייתה לך. אני יכול להבין את התיסכול שלך, גם המינונים של התרופות אינם נמוכים. לכן ההמלצה היא לפנות לייעוץ לאחד הרופאים הבכירים בארץ ולקבל עיצה מועילה. ברוב המקרים המורכבים שאינם מגיבים לטיפול כדאי להתייעץ עם רופא נוסף. שימוש בתרופות מקבוצת מייצבי מצב הרוח בהחלט עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש