דיכאון שלא עובר

שלום ! אני כבר 3 חודשים שרויה בדיכאון שהולך ומחריף , למעשה כיום זה הכי גרוע. אני לא יכולה לשבת בנחת , לא יכולה לשכב לישון, שום דבר!!!!!! אני מיואשת ןחושבת שאני כבר לא ייצא מזה, יש לי מועקה גדולה ככה שבכל נשימה שלי אני רוצה לפרוץ בבכי . היום שלי עובר בין זה שאני נחנקת לבכות לבין זה שזה בסוף מתפרץ אני לוקחת סוללה של כדורים וללא הועיל: וונלה 75 4 כדורים, כדור וחצי אדרונקס, וכדור אחד זיפרקסה של 10 מ"ג ובנוסף 2 כדורי הרגעה אני עצובה עד מוות ואין לי שום מרחב מחייה מדוע הכדורים לא עוזרים לי? ומה עושים כאשר הכדורים לא עוזרים? תודה

מיה היקרה אכן דיכאון שלא עובר הוא סבל שלא יתואר, גם אצלי לקח לדיכאון הרבה זמן לעבור ואני בהחלט זוכרת כמה זה היה קשה, את תחושת חוסר המנוחה, המחשבות האיומות, הייאוש, המחנק. מה עושים? טיפול? פעילות ספורטיבית? לנסות להיפגש עם חברים אפילו שלא מתחשק? לעשות דברים מחוץ לבית? להתייעץ עם פסיכיאטר נוסף? לכתוב כאן בפורום ולקבל תמיכה? לקוות זה יעבור? לא לוותר? להאמין? הדברים האלה שכתבתי לא ממש עזרו לי, לפחות לא באופן מיידי. יחד עם זאת דעי שאת לא לבד עם המחלה הזאת, ובסופו של דבר ברוב המקרים זה עובר ואז מרגישים הרבה הרבה יותר טוב, אפילו יותר טוב מלפני הדיכאון. שולחת לך חיבוק. תכתבי אם זה עוזר לך. תמי.

אפשר לבצע שינויים בתרופות אבל כדאי בעיקר לשקול עם המטפל טיפול יותר אינטנסיבי- כדוגמא, מסגרת של טיפול יומי, כל יום מהבוקר עד הצהריים, חמישה ימים בשבוע, לתקופת מה- זה עשוי "לנער" אותך ולהחלימך, בעזרתך כמובן.

למיה אכן את מקבלת טיפול מלא בתרופות ולא תמיד כדאי/אפשר להחליף, אולי כדאי לחכות עוד קצת. בכל אופן טיפול אינטנסיבי יום כמו אשפוז יום עשוי לעזור, כמובן בנוסף לעצות שכתבו קודמי. כל טוב דר' גיורא הידש