פסיכוזה

שלום, בעלי לקה בהתקף פסיכוטי בפעם השנייה. ההתקף הראשון היה לפני שנתיים בדיוק הוא טופל במשך כמעט שנה וחצי (ללא אשפוז) ולא מזמן חגג את נצחונו. כרגע כשמדובר בהתקף שני אנו מהרהרים באפשרות למעבר מטיפול פרטי (מצויין ככל שיהיה אבל עולה הון) לטיפול באמצעות קופ"ח. מנסיונך ומנסיון המשתתפים בפורום יש לי מספר שאלות: האם, סטטיסטית, יש הבדל בהצלחת הטיפול? האם "היד קלה יותר על ההדק" בנושא אישפוז? האם רונקסין וריספרדל בסל? ולא קשור - האם אדם שחלה בפסיכוזה, לכשיחלים, יוכל לקבל באופן קבוע תרופה שתמנע את ההתקפים מחד אך תאפשר לו חיים נורמליים לגמרי (ללא תופעות הלואי של תרופות אנטי פסיכוטיות - נוקשות שרירים, רעד, חיי מין נורמליים וכו')?

בהמשך לפניתי הקודמת רציתי לדעת האם ריספרדל היא תרופה אנטי-פסיכוטית (ראיתי בספר שהיא לטיפול בסכיזופרניה). כמו כן, אודה לך אם תתן הסבר קצר מה ההבדל בין פסיכוזה לסכיזופרניה והאם ניתן להחלים מסכיזופרניה או שזה משהו לכל החיים כי הבנו שפסיכוזה יכולה להיות חד פעמית ושיתכן שגם אחרי התקף שני לא יהיו עוד התקפים תודה

צריך לדעת את האבחנה. כעיקרון, ברפואה הציבורית, לחולים בסכיזופרניה יש זכויות שאינן תקפות לחולים במחלות פסיכוטיות אחרות. למשל- ריספרידל וזיפרקסה בסל רק אם האבחנה היא סכיזופרניה. אם מדובר בפסיכוזה כחלק מהפרעה אחרת, אז בד"כ התשובה היא שלא תוכלו לקבל את התרופה דרך הקופה. לכן, אם אתם שוקלים מעבר לרופא אחר, חשוב להצטייד במכתב סיכום טיפול מהרופא הפרטי שמפרט את ההיסטוריה הטיפולית, כולל אבחנות ותרופות שניתנו. הפסיכיאטר של הקופה יצטרך להחליט אם האבחנות שניתנו לבעלך מקובלות עליו ובאיזה טיפול תרופתי לבחור עבורו- הכוונה בד"כ לטיפול יעיל, עם מינימום תופעות לוואי ויכולת שלכם גם לממן אותו לאורך זמן.

שלום אשתו, אינני יודעת מה ההבדל בהצלחת טיפול פרטי או ציבורי, אני מניחה שזה קשור יותר למי הפסיכיאטר המטפל ומה הקשר שנוצר בינו לבין המטופל, ולאו דווקא להיותו פרטי או ציבורי. לצערי אינני יודעת גם להשיב לך לגבי התרופות הנכללות בסל התרופות. לגביי השאלה הנוספת שלך בנוגע לאפשרות לחיות ללא התקפים פסיכוטיים תוך כדי לקיחת תרופה באופן קבוע - הדבר בהחלט אפשרי, מנסיון אישי. אך הדבר תלוי באבחנה - האם מדובר בהתקף פסיכוטי חד פעמי שחזר כתוצאה מהפסקת לקיחת תרופות לתקופה מספיק ממושכת, או שמדובר בפסיכוזה שהיא חלק מבעייה יותר נרחבת או חלק מסכיזופרנייה. אם מדובר בהתקף בודד, או כמעט בודד, אז עד כמה שידוע לי בדרך כלל ככל שמתרחקים מהפסיכוזה ניתן להוריד במינון התרופתי עד למינימום הנדרש בכדי לשמור שהתקף פסיכוטי לא יחזור. אפשר להגיע למינון תרופתי כל כך נמוך כך שהתופעות לוואי של התרופה כמעט ובכלל לא מורגשות. ההורדה במינון כדאי שתהייה באופן הדרגתי, תוך כדי ליווי של פסיכיאטר, ואם נעזרים בטיפול פסיכותרפויטי אז אפשר גם לעבוד על דפוסי החשיבה שמהווים טריגר למצבי לחץ ולמחשבות פסיכוטיות, ובכך להוריד את הסיכוי ללקות בהתקף פסיכוטי נוסף. אם האבחנה היא של בעייה נרחבת יותר, כגון סכיזופרנייה, הטיפול התרופתי שונה - מינון התרופה נשאר יחסית גבוה יותר ואז גם תופעות הלוואי בהתאם מורגשות יותר. חשוב במצב שכזה כן לקחת טיפול תרופתי, על אף תופעות הלוואי, כי אחרת יכולה להיות החמרה במצב. מקווה שסייעתי לך, אני.

התשובות המוסמכות לשאלותיך ינתנו בוודאי על ידי דר' הידש מתוך הידע הקליני שלו ונסיונו כפסיכיאטר. אני יכולה לשתף אותך בנסיון האישי שלי, שכלל שני התקפים פסיכוטיים שחלפו ללא טיפול תרופתי, ואחריהם דיכאון. האבחנה שלי בשני המשברים הראשונים בחיי שהיו בהפרש של 7 שנים זה מזה לא היתה ברורה- הרופא שטיפל בי אז חשב שמדובר בהתקפים פסיכוטיים בודדים עם דיכאונות שאחרי. רק במשבר האחרון, שחל שוב 7 שנים אחרי המשבר השני, קבלתי אבחנה של מניה דיפרסיה, ועכשיו לא היה לי משבר פסיכוטי. התשובה לשאלותיך יכולה להיות סטטיסטית, מהיכרות עם התרופות החדשות אני יכולה להגיד לך שתרופה כמו רספרידל היא יחסית עם מעט תופעות לוואי ונחשבת באמת תרופה למניעת מצבים פסיכוטיים. קיימות תרופות נוספות שאין להן את תופעות הלוואי שאיפיינו את התרופות מהדור הישן. עם תרופות כאלה, בהנחה שלבעלך אין סכיזופרניה שבה סימנים של ירידה בתפקוד כחלק מהמחלה- בהחלט אפשר לתפקד בצורה טובה מאד בשגרת החיים הרגילה. פסיכיאטריה היא ענף ברפואה אבל יש בו הרבה מן הלא נודע בעיני, אבחנות פסיכיאטריות יכולות להשתנות עם השנים- הנה אני קבלתי את האבחנה שלי בגיל 36, 18 שנים אחרי פרוץ המחלה, וגם זו אבחנה שהרופא הראשון שלי לא הסכים איתה. מה שחשוב הוא באמת הטיפול ופחות התיוג. שווה להתייעץ ונראה לי צעד נבון לפנות לשירות הציבורי - כל עוד לא מדובר באישפוז אין אפשרות להוציא את האינפורמציה החוצה ללא וויתור סודיות, וגם התרופות יכולות להיות זולות יותר. תרגישו טוב, תמי.

שלום, אני מסכים עם רוב הדברים שכתבו קודמי ומודה להם. הייתי מסכם את הדברים כדי שיהיו ברורים יותר. פסיכוזה היא תופעה של איבוד הקשר עם המציאות, היא קיימת במספר אבחנות פסיכיאטריות וכאשר היא קצרה היא עלולה לעמוד כאבחנה עצמאית למרות שקוראים לה בדרך כלל בשם אחר. רספרידל נמצאת בסל רק למקרים של סכיזופרניה, היא תרופה נוגדת פסיכוזה המיועדת קודם כל לטפול בסכיזופרניה מהדור החדש. אם ישנן תופעות לוואי לרספרידל עדיף לשקול טיפול אחר מאותה המשפחה ולא להפסיק טיפול. אכן, כאשר ההתקפים הפסיכוטיים חוזרים מתחילים לחשוב יותר לגבי אבחנות נוספות שהן הבסיס לפסיכוזה, אבל כמובן שעלולות להיות אבחנות שונות לא רק סכיזופרניה. לגבי העתיד, כמובן שהתשובה קשורה למחלה הבסיסית. ישנם הבדלים רבים בין טיפול פרטי ובמערכת הציבורית, אבל אני חושב שההבדל העיקרי הוא - התור. כמובן שאין סטטיסטיקות שמציינות את ההבדלים. כל טוב דר' גיורא הידש