בן בגיל 18

שלום דר' יש לי בן בגיל 18 עם הרבה בעיות משמעת והתנהגות בבית ומחוץ לבית. גם בבית הספר הוא היה ליצן הכיתה ומפריע למורים בהתנהגותו. לאחרונה קנה רכב קטן (במימוני כמובן) והחל להשקיע את מלוא האנרגיות ברכב. הוא שם מערכת רב עוצמה והרכיב בה אגזוז לחץ שמרעיש את כל השכונה. אך הוא בשלו ולבקשתנו שיפסיק להפריע לשכנים ולתושבי העיר בנסיעתו עם הרעש הרב שבוקע ממכוניתו אז הוא מתפרץ בזעם ואומר "זאת העיר שלי ואני אעשה מה שאני ארצה". לאחרונה עצרו אותי משטרה לגבי הרכב של בני ואמרו לי כי יש תלונות רבות מהרבה תושבים על הרכב הנ"ל כולל נסיעה פרועה. ברצוני לציין שבני בחור מאוד מוכשר בכל התחומים לימודים יצירה ועשייה. המורים שלו הגדירו אותו כחצי גאון אך הוא לא ניצל את הפוטנציאל העצום האגור בו. הוא עוזר מאד לכל מי שפונה אליו על חשבונו "וזמנו" היקר. הוא רק נותן ולא מקבל ומכריו מנצלים זאת עד תום. הוא לא מייחס כל חשיבות לסביבתו ויכול להביע את דעתו בצורה פומבית עם תנועות גוף שמבישות את הנוכחים. לדבריו כולם "אפסים" או "מי הם בכלל" ואני אעשה מה שאני רוצה זאת מדינה דמוקרטית. אנו רואים את ההתנהגות הנ"ל ומנסים לתת לו את התמונה האמיתית של החיים אך הוא "בועט" בנו . אנו בקשנו ממנו ללכת איתנו לטיפול/איבחון לגבי ההתנהגות החריגה שלדעתנו, אך הוא "שולח" אותנו לטיפול . הוא נרשם ללימודים לעתודה טכנולוגית (הנדסאים) ודחה את הגיוס שלו בשנתיים. אנו מבקשים לקבל הכונה מה עושים וחוששים מאד שבנינו יסתבך עם החברה הסובבת אותו. ברצוננו לציין שהוא בן אמצעי לשני אחיו. בברכה

שלום את מתארת מצב לא קל. קשה להורים לקחת אחריות על מעשיו של נער בגיל 18, אבל יהיה לכם יותר קל לעשות דברים שתלויים באחריותכם. הבן הציע לכם ללכת לאיש מקצוע, למה שלא תלכו אתם? אולי תקבלו ייעוץ לגבי מערכת היחסים שלכם עם הבן או על מערכת היחסים בין ההורים. לפעמים מספיק שאחד מבני המשפחה עובר תהליך של שינוי, שעוזר גם לאחרים במשפחה להשתנות. כול טוב ושקט בשכונה נינה

ניתן לשקול הוצאת הילד מהבית ולשלוח אותו לצבא וזאת בהנחה שאין לו מחלת נפש. לחילופין- אתה רשאי להציב תנאים להמשך המימון שלו בבית- כמו נכונות שלו לקבל טיפול פסיכיאטרי- תרופתי ושיחתי, בכפוף לאיבחון. בסה"כ ההחלטה מה לעשות איתו היא בידך.

שלום, ראשית בין השורות ומניסיוני אני חושב שיתכן שיש לבן הפרעת קשב וריכוז וזה הבסיס לקשיים. כמובן שעל הבסיס הזה נבנו קשיים רגשיים שונים. שנית, יש הבדל בין דמוקרטיה ואנרכיה ולפעמים אנחנו שוכחים זאת. בדמוקרטיה ישנם חוקים שצריך לשמור עליהם, הם רק נקבעים על ידי העם. באנרכיה אין חוקים. כך שאם אין ברירה, אז עדיף שיסתבך עם המשטרה על עבירה קטנה...., ולא יתדרדר, הפחד הוא שומר טוב על כך שלא יבוצעו עבירות וישמרו על החוקים. אבל כמובן רק אם אין ברירה. כל טוב דר' גיורא הידש