סתם מחשבה על הסכיזואיד לייט שלי

איזה חבל זה שאין ביכולתנו לפעמים את הכוח לשנות ! אנחנו כואבים ובוכים את כאבם של אחרים , אבל הם לא רוצים עזרה .הם לא רואים שהם זקוקים לה אולי הם בהכחשה. לפעמים חושבים שכוחה של אהבה גדולה יכולה לשנות אבל זה בדיה. הכול לא תלוי בנו / בי אלא בנזקקים.. ואילו אלא שבצד שאוהבים שכואבים את סבלם של אחרים מה נותר להם לעשות ?? אולי לדעת להרפות אולי גם זאת אהבה. עצוב , חותך , הורג מפנים אבל איננו יכולים לקחת את כאבם של אחרים על כתיפנו .יש לנו את צורתנו שלנו , כאבנו..אולי צריך ללמוד להרפות , כן זה מה שאני כנראה שאלמד לעשות ..לשחרר את הסכיזואיד שלי .. רק טוב , לכולם לכואבים ולנכאבים , מיטל

מיטל היקרה אני לא בדיוק הבנתי מי זה הסכיזואיד לייט שלך אבל זו בהחלט למידה חשובה להבחין מתי יש מה לעשות ומתי באמת צריך לוותר ולהרפות. זה לא קל אבל זה משחרר המון אנרגייה כי אחרת זה ללכת במעגלים ללא מוצא. כל אחד צריך בסופו של דבר למצוא את הדרך שלו לבד. ואם מישהו לא רוצה להעזר, אי אפשר להכריח. מקווה שאת תרגישי יותר טוב עם עצמך, כי כאן יש לך השפעה ויכולת לשנות... תרגישי טוב, תמי.